יעקב נמרודי: "זה היה אחד הרגעים המתוקים בחיי - אמרתי לעופר בני, שיודיע לעידו דיסנצ'יק 'לעוף' מהעיתון"

יעקב נמרודי שב ופותח חזית חדשה נגד משפחת מוזס, שעלולה להובילו לחידוש המאבק בין עיתונו, "מעריב", לבין "ידיעות אחרונות". בספרו החדש של נמרודי, "התקווה והמחדל: פרשת איראנגייט", הרואה אור בהוצאת מעריב, הוא מביא את גרסתו לפרשה שאירעה לפני כמעט שני עשורים. אך הספר גם משמש מצע לסגירת חשבונות.



כמי שכבר נקלע יחד עם בנו עופר למאבקים כוחניים מול משפחת מוזס, בעלי "ידיעות אחרונות", שהובילו את שניהם להרשעה בבית משפט, אפשר היה לצפות כי יעקב נמרודי יבקש להתרחק ממחלוקות ומעימותים. אבל הוא חש גם כיום, בגיל 77, כי נגרם לו עוול. "הפכו אותי לשקרן ולגנב והספר נועד להסיר את הכתם הזה ממני", אומר נמרודי בראיון.



בספר תוקף נמרודי את עמירם ניר, את ג'ודי שלום-ניר-מוזס ואחיה ארנון (נוני) מוזס, כיום מו"ל "ידיעות אחרונות", ומאשימם כי חברו נגדו כדי להשמיצו ולהעליל עליו, בין השאר כאילו גנב כסף שקיבל בעסקת התיווך. הוא גם בא חשבון עם עידו דיסנצ'יק, לשעבר העורך הראשי של "מעריב", שאותו הדיח מתפקידו.



"פרשת איראנגייט" החלה ב-1985: ממשלת ישראל הפקידה בידי נמרודי את האחריות לבצע מכירת נשק חשאית לשלטון כוהני הדת באיראן, שצבאם נקלע למצוקה במלחמה מול עיראק. מכירת הנשק נעשתה באישור ארצות הברית, שקיוותה להביא בדרך זו לשחרור בני ערובה אמריקאים שנחטפו על ידי חיזבאללה בלבנון. הרווחים מהעסקה נועדו לאפשר לממשלו של הנשיא רונלד רייגן, בלא ידיעת הקונגרס, לממן את מאבקם של מורדי הקונטראס במשטר הרדיקלי של הסנדינסטים בניקרגואה. נמרודי ושותפו לעסקה, אל שווימר (לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית), פעלו במשך כשבעה חודשים, עד שהדרג המדיני החליט לנשלם והעביר את האחריות לביצוע המגעים ומכירת הנשק לידי עמירם ניר, שהיה יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור. ניר, עיתונאי וחוקר באוניברסיטה לשעבר, היה נשוי לג'ודי מוזס, כיום אשתו של שר החוץ, סילבן שלום.



על נישואיו של עמירם ניר לג'ודי מוזס נכתב בספר: "הנישואים הפתיעו את ידידיו של ניר. הם לא הבינו איזה רקע משותף יש לשניים - לחוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים ולצעירה ששמה פיאר בקביעות את טורי החברה והרכילות בתקשורת". על פי נמרודי, משפחת מוזס - ובעיקר ג'ודי ונוני - הם חלק בלתי נפרד מהמאבק נגדו. "לאחר מותו של עמירם ניר (שנהרג בתאונת מטוס ב-1988 במקסיקו, לאחר שפרש מתפקידו כיועץ ראש הממשלה, י"מ) הרימה אלמנתו ג'ודי מוזס את דגל המלחמה נגדי". על נוני מוזס הוא כותב: "הוא ניצח על המערכה נגדי".



נמרודי מספר כי ניסה לעניין ב-1986 את "מעריב" לפרסם את גרסתו, כדי לאזן את הפרסומים נגדו ב"ידיעות אחרונות". דיסנצ'יק, לטענת נמרודי, סירב לפרסם את דבריו: "קמתי מכיסאי ואמרתי בכעס: 'אני מבטיח לך דבר אחד. יום יבוא ואני אקנה את העיתון הזה. 'מעריב' יהיה של משפחת נמרודי והדבר הראשון שאעשה הוא להיכנס לחדר שלך ולהודיע לך שיש לך חמש דקות לעזוב את הבניין'". חמש שנים לאחר מכן, זה אכן קרה. "זה היה אחד הרגעים המתוקים בחיי - הרגע שבו אמרתי לעופר בני, שיודיע לעידו דיסנצ'יק 'לעוף' מהעיתון", כותב נמרודי.



מדוע אתה שוב יוצא למלחמה ב"ידיעות אחרונות"?



נמרודי: "אני לא מנהל מלחמה. אני רק מבקש להסיר את הכתם שדבק בי של תווית הגנב כביכול. פעלתי ביושר ואלמלא ניר ואנשיו, שעשו אז בעורמה יד אחת נגדי, החזון שלי היה יוצא אל הפועל. זו האמת, הכל ממוסמך ומתועד. זו לא כוונתי, אבל אם יתפתח מכך מאבק מחודש עם משפחת מוזס, אהלן וסהלן".



ג'ודי שלום-ניר-מוזס ונוני מוזס סירבו להגיב על טענותיו של נמרודי.