ההימור הגדול ביותר של מנהל קרן ההון סיכון הישראלית JVP, אראל מרגלית, עומד כנראה להשתלם. זאת לאחר שהספקית האמריקאית של שירותי הפס הרחב האופטי, קוג'נט - אשר JVP מחזיקה ב-19.2% ממניותיה ובעבר עמדה בפני פשיטת רגל - הגישה בסוף השבוע תשקיף ל-SEC להנפקה ציבורית בנאסד"ק לגיוס של 75 מיליון דולר; 17 מיליון דולר מסכום זה יעברו לסיסקו לכיסוי חובות עבר.
שווי החברה צפוי לנוע בין 200 ל-300 מיליון דולר, סכום כמעט זהה להיקף ההון שהושקע בחברה עד היום. JVP היא בעלת המניות הגדולה בקוג'נט ובעקבות השקעות בהיקף של כ-25 מיליון דולר, היא מחזיקה ב-19.2% ממניות החברה.
בעבר העריכו רבים כי קוג'נט תחשב להפסד הגדול ביותר של JVP, ואולם בהתאם להצלחת הגיוס צפויה הקרן הישראלית להחזיק מניות בשווי של כ-50-40 מיליון דולר; הרווח על הנייר יוכל להגיע לכ-30-15 מיליון דולר, אך JVP תוכל למכור את המניות רק לאחר תקופת ההגבלה של כחצי שנה.
קוג'נט - כיום אחת מארבע ספקיות האינטרנט האופטי הגדולות בארה"ב - נסחרת בבורסת AMEX; הציבור מחזיק באחוזים בודדים ממניות החברה, שירדו ב-19.5% ביום המסחר האחרון. בעלי מניות בולטים בקוג'נט, מלבד JVP, הם הקרנות האמריקאיות OAK, ברדוויו וחברת סיסקו. סיסקו שמטה בשנה שעברה חוב של 262 מיליון דולר בעקבות קו אשראי של 311 מיליון דולר שהעמידה לחברה ב-2000. את ההנפקה מובילים החתמים ג'פריס, CBIC ופרידמן.
ההשקעה של JVP בקוג'נט נחשבת לאחת ההשקעות הגדולות ביותר של קרן הון סיכון ישראלית בחברה בודדת, ולהימור שבעבר רבים העריכו כי יסתיים בהפסד גדול. לקוג'נט יש קשר הדוק לישראל אף שהיא פועלת מארה"ב. החברה הוקמה ביוזמת JVP לאחר סדרת מפגשים בין מייסד הקרן מרגלית לבין מנכ"ל החברה דייויד שפר ב-99'. זו היתה הפעילות הראשונה של JVP כקרן הון סיכון גלובלית, וההשקעה הגדולה ביותר שלה עד כה.
הקרן הובילה את גיוס ההון הראשון של קוג'נט בפברואר 2000, בהיקף של 26 מיליון דולר. חודש לאחר הגיוס חתמה קוג'נט על העסקה הראשונה שלה לרכישת ציוד תקשורת, עם חברה אלמונית מישראל בשם כרומטיס, אף היא מחברות תיק ההשקעות של JVP ומההצלחות המזוהות ביותר שלה. עד היום גייסה קוג'נט יותר מ-250 מיליון דולר בארבעה סבבי גיוס הון; בכולם השתתפה JVP עם השקעה כוללת המוערכת בכ-25 מיליון דולר.
קוג'נט נחשבה מאז הקמתה לאחת החברות הבולטות בתחום אספקת שירותי פס רחב לבנייני המשרדים הגדולים בארה"ב. מתחילת דרכה ב-99', סימנה קוג'נט את 800 בנייני המשרדים הבולטים בארה"ב כיעד, והציעה להם חיבור לפס רחב במחיר אחיד של 1,000 דולר בחודש - דבר שפטר אותה מהצורך להקים רשת יקרה של חיוב ותמיכה. כיום מקשרת הרשת של קוג'נט כ-750 מבין בנייני המשרדים הגדולים בארה"ב ב-21 ערים, והיא פועלת גם באירופה בשנים האחרונות, בעקבות סדרת רכישות של חברות במשבר.
אחד ההימורים הגדולים בהון סיכון עומד להשתלם: JVP עשויה ליהנות מרווח של 15-30 מ' ד' בגין הנפקת קוג'נט
עודד חרמוני
23.5.2004 / 7:15