מנכ"ל פאוור פייפר: "בכל חודש אנחנו רושמים שני פטנטים חדשים"

מאת צורי דאר ועודד חרמוני



שלום דסקל, מנכ"ל חברת הסטארט אפ הישראלית פאוור פייפר, מתחיל את הפגישה בהבטחה כי עד סוף הראיון עמו, נציע לו לפחות שני מוצרים חדשים שיכולים להתבסס על הטכנולוגיה של החברה. הוא לא טעה. הטכנולוגיה שפיתחה החברה הצעירה, שרשמה פטנט על מוצרי מיקרו אלקטרוניקה מודפסים, מעוררת את הדמיון - סוללות מודפסות על מדבקות המאפשרות מגוון יישומים: החדרת מוצרי קוסמטיקה, פלסטרים חכמים וזריקות בלתי פולשניות, תגי זיהוי חכמים, צעצועים מתוחכמים והדפסה של מעגלים אלקטרוניים במדפסת הביתית.



וזו, אומר דסקל, בדיוק גם הבעיה של החברה. "אנחנו מנסים כל העת להיות ממוקדים. אנחנו סטארט-אפ עם רשם פטנטים במשרה מלאה, ובכל חודש רושמים שני פטנטים חדשים. 40 עד כה. כמעט כל פגישה שאני עורך מסתיימת בעוד שני רעיונות חדשים, המבוססים על הטכנולוגיה שלנו". דבריו של דסקל נקטעים כשלחדר נכנס אחד המנהלים של החברה, וקורא לו הצדה כדי לספר שהעסקה עם אחת מחברות הקוסמטיקה הגדולות בעולם, בהיקף של 6 מיליון דולר, הושלמה.



מעט מאוד חברות סטארט אפ ישראליות מתיימרות להמציא שוק חדש ולהוביל אותו לקראת הפיכתן לחברת ענק. פאוור פייפר, חברה שעד לפני שנתיים כלל לא היתה על הראדאר של המשקיעים, היא אחת הדוגמאות הבודדות לכך. החברה המציאה את שוק הסוללות המודפסות מחומרים אורגניים. מדובר בסוללות גמישות ודקות, שמתאימות כמעט לכל מוצר. פאוור פייפר הצליחה לרתום לחזון העסקי שלה חברות ענק כמו מוטורולה והסברו ולהתחיל ב-25 פיילוטים של מוצרים שונים בו זמנית.



היומרה של החברה מגובה בהישגים עסקיים מרשימים, והחברה הצעירה צפויה להגיע השנה לרווחיות. ב-2002 רשמה החברה מכירות של 1.5 מיליון דולר, ב-2003 כבר הגיעה ל-5.1 מיליון דולר וב-2004 היא צופה הכנסות של 29 מיליון דולר. בתוך שנתיים-שלוש אמורה החברה להגיע להכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה.



אחד מסעיפי ההוצאות הגדלים של החברה הוא תחזוקת הפטנטים - 600 אלף דולר ב-2004 בלבד. גידול דומה נרשם גם במספר העובדים, שצמח מ-28 ב-2002 ל-92 השנה וצפוי להגיע ל-150 ב-2005.



עד היום גייסה החברה 29 מיליון דולר. קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה, בהן בנק אוף אמריקה ואמדאוס, מחזיקות ב-70% מהחברה והיתר בידי היזמים והעובדים. הגיוס האחרון, בהיקף של 15 מיליון דולר, נערך לפי שווי של 60 מיליון דולר אחרי הכסף.



דסקל מספר שהכל התחיל בשני המייסדים של החברה - צביקה ניסן וברוך לבנון, שב-97' עזבו את מקומות העבודה שלהם - פדו את החסכונות וביטוחי המנהלים והקימו את החברה עם הפטנט הראשון שנהפך לפטנט העל של החברה - סוללות מודפסות וידידותיות לסביבה, העשויות מחומרים אורגניים. שני היזמים האמינו במה שאז נראה כמדע בדיוני וכיום נראה קרוב יותר.



השניים האמינו שהמהפכה הגדולה של האלקטרוניקה והשבבים עוד לפנינו, כשבעוד 20 שנה מעגלים מודפסים - הליבה של כל מערכת אלקטרונית - ייוצרו מחומרים אורגניים ולא עוד מפרוסות סיליקון. במקום מפעלי הייצור שעלות הקמתם היא מיליארדי דולרים, נוכל להדפיס בבית, במדפסת הביתית, את השבבים המתאימים לנו לכל מוצר שהוא, ולשנות אותו לפי הצורך. בכל חברות השבבים הענקיות מנסים כיום לפתח את החומרים הננו-מטרים האורגניים שישמשו את מהפכת הייצור המתוכננת, אך בינתיים דווקא חברות הסטארט-אפ נותנות את הטון.



הבסיס להצלחת המהפכה הזו הוא יצירת מקורות אנרגיה מודפסים. לאחר ניסויים לא מעטים פיתחו השניים את הסוללות הראשונות, המודפסות באמצעות דיו העשוי מחומרים אורגניים. מדובר במדבקות של 1.5 וולט, שמתחרות בסוללות הכפתור הקטנות (של שעונים לדוגמה). ואולם להבדיל מהן, ניתן להדפיס אותן באמצעות הדיו המיוחד של החברה על כל משטח.



לפני שנתיים הצטרף אל החברה דסקל כמנכ"ל לאחר שבעבר הביא שתי חברות - אי-סים הישראלית וגולף סיסטמס הצרפתית - משלב מוקדם להנפקה ציבורית בנאסד"ק. דסקל קיבל את התפקיד לבנות את המודל העסקי של פאוור פייפר מחדש לקראת הפיכתה לחברה גדולה.



לדבריו, הוא הבין שהטכנולוגיה של החברה עשויה לשנות את העולם, אך הסיכוי שסטארט-אפ קטן מישראל יצליח לשנות את השוק לבדו, הוא אפסי. זו הסיבה שהחברה, שתוכננה במקור כיצרנית סוללות מודפסות, החליטה ליהפך בשלב זה לחברת R&D בתחום לחברות ענק, אך לשמור על הסוד המסחרי שלה - הדיו של הסוללות, שמיוצר בסודי סודות במפעל בבית שמש ונשלח לשותפים האסטרטגיים שלה כמו התמציות הסודיות של קוקה קולה.



במקום לייצר, מתמקדת החברה בפיתוח יישומים המבוססים על הפטנטים ושיתופי פעולה עם חברות ענק, שיכולות לשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלהן. עד היום חתמה החברה על כמה חוזים עם יצרני ענק כמו הסברו, מוטורולה, הולמרק ואחת מחברות הקוסמטיקה הגדולות בעולם.



הצעד האסטרטגי הראשון של דסקל היה לחלק את החברה לשתי חטיבות עסקיות נפרדות (SBU) בשני התחומים שנראו בהם הכנסות בטוחות - תחום הקוסמטיקה והפארמה ותחום תגיות הזיהוי החכמות (RFID).



"הפארמה מהווה כיום יותר מ-80% מההכנסות של החברה ותחום תגיות הזיהוי, הוא בעל פוטנציאל ענק, אך עדיין נמצא בתחילת הדרך מבחינת הכנסות. המבנה הזה יאפשר לנו בעתיד להחליט על אסטרטגיית האקזיט של כל חטיבה בנפרד", אומר דסקל.



המוצר בו תולה החברה כיום את עיקר תקוותיה הוא מדבקה עם סוללה בתכשיר קוסמטי לפנים, המחדירה קרם לחות מתחת לעור במעגל חשמלי, ומאפשרת הסרת קמטים בצדי העין למשך שמונה שעות. המדבקה תימכר בקרוב בארצות הברית ויפאן שם יש לחברה הסכמים עם יצרניות גדולות. "12 חברות הקוסמטיקה הגדולות בעולם נמצאות אתנו במגעים, עם שלוש מהן כבר חתמנו על חוזים מסחריים". מוצרים אחרים שמתוכננים בחטיבה הם פלסטרים שיכולים להחדיר תרופות בצורה לא פולשנית דרך שכבת העור העליונה, תחום "חם" שבו פועלות כמה חברות סטארט-אפ ישראליות.



תחום נוסף שדסקל רואה בו מנוע צמיחה בעל פוטנציאל עצום הוא תגיות זיהוי חכמות - RFID. פאואר פייפר חתמה על חוזה לשיתוף פעולה