בשבוע שעבר הסתיימו הטיעונים לעונש במשפטם של משנה לנשיא דיסקונט השקעות , בני איינהורן, ושל איש העסקים דוד באן, לאחר שהשניים הורשעו בעבירה של שיבוש הליכי משפט. לאחר הרשעתם, הציגו במשך שתי ישיבות רצופות, עו"ד נבות תל צור בשמו של באן, ועו"ד ירון פירדי בשמו של איינהורן, נימוקים שנועדו לשכנע את שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם, מדוע יש להקל בעונשם של לקוחותיהם, ולהסתפק במאסר על תנאי וקנס.
אחד הטיעונים המרכזיים של עו"ד פירדי, בבואו להגן על לקוחו, היה כי בני איינהורן כבר נענש, וזאת עוד בטרם הורשע על ידי בית המשפט. לטענתו, הפרסומים הנרחבים, ולעתים אף המוטעים, בעיתונות הכלכלית שליוותה באופן שוטף את הפרשה, החל מחקירתו ברשות לניירות ועד להרשעתו בבית המשפט - גרמו לו ולבני משפחתו לסבל רב.
הסניגור אף השווה את הדיווחים בעיתונות אודות החשדות שהועלו נגד איינהורן בחקירותיו הראשונות "לגרירה בכיכר העיר בזפת ובנוצות". על מנת לבסס את טענותיו, הגיש עו"ד פירדי לבית המשפט 12 קטעים מהעיתונות הכלכלית, המלמדים לדבריו על המגמתיות בחשיפה התקשורתית של הפרשה.
השימוש בטיעון של שפיטה מוקדמת על ידי התקשורת, הפך באחרונה לנימוק שכיח בבקשה להקלה בעונשם של עברייני צווארון לבן אשר משפטם זוכה לחשיפה תקשורתית רחבה. סניגורו של איינהורן אף הביע תמיהה על הכיסוי התקשורתי שלו זכה לקוחו. הרי איינהורן אינו איש ציבור נבחר, שנחשף לסיקור עיתונאי מתוקף תפקידו, אלא מנהל עסקים שזכה להצלחות מקצועיות בזכות כישוריו ועמלו, אז מה בסך הכול רוצים ממנו?
מטענותיו של פירדי עולה, כי נאשם בדמותו של איינהורן מופלה לעומת נאשמים שמתנהלים נגדם הליכים פליליים רחוק מתשומת הלב הציבורית, כך שמעטים יודעים על העבירות המיוחסות להם. לכן, אותם נאשמים ממשיכים בחייהם האישיים והמקצועיים, כמעט ללא הפרעה.
לא קל לקבל את הטיעון, כי מצבם של נאשמים שנשלחים לכלא בשל עבירות שאין לעיתונות כל עניין בהן, טוב יותר ממצבם של נאשמים בתיקים בעלי עניין ציבורי. האם אותם נאשמים לא היו מעדיפים להיות מיוצגים על ידי אחד מעורכי הדין המובילים בארץ, במקום להופיע בלתי מיוצגים או לקבל ייצוג משפטי מסניגור ציבורי; האם אותו נאשם, שכתב אישום תלוי נגדו, יכול להרשות לעצמו לנהל הליך במשך 5 שנים כדי להוכיח את חפותו מבלי שהדבר יעלה לו במקום עבודתו.
איינהורן טען אף הוא בטיעוניו לעונש, כי החקירה שנפתחה נגדו אילצה אותו להתפטר מעבודתו כסמנכ"ל אינדיגו, וכי במהלך המשפט איבד הזדמנות חד פעמית להתמנות למנכ"ל פלאפון. אבל ספק רב אם חברת פלאפון היתה מקבלת - אפילו לתפקיד מינהלי - מועמד שהיה מציין בטופס הקבלה לעבודה, כי במשך חמש השנים הקרובות ייאלץ להיעדר מדי פעם מהעבודה בעקבות הליכים פליליים שמתנהלים נגדו.
לזכותו של בני איינהורן עומדות מספיק נסיבות מקלות המתייחסות לתרומתו לחברה, כפי שעולה ממכתבים שהוצגו לבית המשפט, ונסיבות נוספות שניתן לשקול מול חומרת העבירה שבביצועה הורשע. העובדה שמשפטו היה מתוקשר, נובעת מהיותו איש עסקים בכיר בחברות ציבוריות, שמניותיהן מוחזקות על ידי הציבור הרחב. אותו ציבור הוא שמעוניין באינפורמציה על פעולות המנהלים בחברות שבהם השקיע את כספו.
עורך הדין של בני איינהורן: התקשורת אשמה
הארץ
22.4.2001 / 9:13