מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" מראים כי שיטת המחסומים הופעלה בידיעה ובתכנון של הנהלת רשות השידור, מתוך מודעות לאי החוקיות שבדבר. ב-19 באפריל השנה פירסמה הלשכה המשפטית של רשות השידור חוות דעת, חתומה בידי עו"ד מרסיה צוגמן, שבה נכתב כי עיכוב נהגים בדרכים כדי לבדוק את תשלום אגרת הטלוויזיה הוא בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך "אין סמכות לאגף הגבייה ליזום מחסומים ולשם כך להעסיק שוטרים".
במסמך נוסף מתחילת החודש קובע יו"ר ועדת המכרזים של רשות השידור, מודי בן-צבי, כי לרשות אסור להעסיק שוטרים כדי לעכב נהגים בדרכים. בתגובה לכך הוציא ראש אגף הגבייה, אבי כ"ץ, מכתב שבו ביקש מהלשכה המשפטית לשקול את העניין מחדש. לדעת כ"ץ עיכוב נהגים בדרכים בעזרת שוטרים נעשה למען "תכלית ראויה": גביית אגרה ממשתמטים וסרבני אגרה. הוא ציין כי לרשות השידור יש רשות, על פי חוק, לעקל רכוש של חייבים מבתיהם, וייתכן כי רכוש כזה "נמצא גם בעת נסיעה".
כ"ץ התעלם מכך מכך שאנשיו עוצרים במחסומים גם אנשים שאינם רשומים כחייבים. הוא כתב כי "לגבי מטרת הקמת המחסומים, הרי שהם תרמו תרומה בלתי מבוטלת להעמקת הגבייה (אלפי חייבים שילמו את חובם באופן מיידי), לשיפור ניכר של מאזן התשלומים של האגרה ולשיקום כוח ההרתעה של האגף כלפי המשתמטים מתשלום. מעל הכל תקציב ההכנסות של הרשות גדל משמעותית ואיפשר המשך קיום השידור הממלכתי".
המידע בדבר אי חוקיות שיטת המחסומים לא נשמר בסוד בצמרת רשות השידור, אלא עבר דרך מנהלי סניפי הגבייה בארץ והגיע עד העובדים הזוטרים. הדבר נהפך לאחד מנושאי השיחה הרגילים של כל המעורבים, ועולה באופן שגרתי. עובד ותיק באגף הגבייה מספר שכשאחת הפקידות ניסתה למחות נגד הדרך השרירותית שבה נקבעים סכומי החיוב, היא ננזפה מיד על ידי הממונה עליה. "בעד מי את?", הוא צעק עליה, "בעד רשות השידור או בעד האזרחים?".
עובד אחר מספר שאם נהגים מעוכבים טוענים שההליך לא חוקי, משיבים הגובים כי "יש לנו אישור ממשרד האוצר", ולעיתים אומרים בקצרה כי "ביבי הרשה לנו" - למרות ידיעתם שטענות הנהגים מוצדקות. אותו עובד אומר כי כאשר מגיעים למקום עורכי דין או נהגים ש"עושים בלגן" מורה ראש אגף הגבייה כ"ץ, שלעתים מסתובב בין המחסומים, לשחרר אותם לדרכם.
מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל הצהיר בעבר כי הוא מכוון את עיקר מבצעי הגבייה כלפי המגזר הערבי, בגלל שיעור ההשתמטות הגבוה שם. עד התקופה האחרונה אכן הוצבו רוב המחסומים בקירבת יישובים ערבים ובמזרח ירושלים, שם פועלים אנשי רשות השידור בליווי אנשי מג"ב. לפי אחת ההערכות, עד סוף שנת 2003 גויסו דרך המחסומים האלה 15 מיליון שקלים, רובם המכריע מערבים במעמד של "פוטנציאלים".
עובד באגף הגבייה אומר כי "ערבים משלמים יותר מהר, אז אנחנו אוהבים לעצור אותם. הם פוחדים. היהודים לעומת זאת יותר חכמים וגם לא מפחדים כי יש להם עורכי דין חזקים. עורך דין יהודי זה לא עורך דין ערבי. מי יתייחס לעורך דין ערבי?".
עמאד עווידה, עורך דין ממזרח ירושלים שמשרדו נמצא במערב ירושלים, תבע באחרונה את הרשות על "עוגמת הנפש והסבל" שנגרמו לו כשנעצר בדצמבר במחסום במזרח ירושלים. בכתב התביעה שלו הוא טוען כי אנשי רשות השידור חבשו כובעים שעליהם היה כתוב "משטרה", ושהם לוו על ידי שוטרי מג"ב. מיד אחרי שמסר תעודה מזהה הודיע לו אחד מהם כי יש לו חוב של כ-5,000 שקל לרשות השידור וכי מכוניתו מעוקלת, ודרש ממנו למסור את המפתחות משום שכבר הוזמן לו גרר. אז הציע לו לשלם את הסכום "במכה אחת" ו"על המקום". בהתחלה, טוען עווידה, היה משוכנע שמדובר במתיחה לתוכנית מצלמה נסתרת. עווידה סירב לשלם, והובטח לו שאנשי הרשות יגיעו אליו הביתה כדי לגרור את מכוניתו.
באותו יום שבו ביקש ראש אגף הגבייה מהלשכה המשפטית של הרשות לשקול מחדש את מתן הגיבוי החוקי להצבת המחסומים, נעצר עווידה שוב - למרות שגורמים בלשכה המשפטית התנצלו בפניו רק שבוע לפני כן. במכתב ההתנצלות, שכתבה עו"ד מרסיה צוגמן, צוין כי "המתואר בכתב התביעה אינו תואם את הנחיות אגף הגבייה", והובטח שלהבא ימלאו עובדי הרשות את הנהלים. עווידה סירב להסיר את תביעתו, למרות ההתנצלות שנשלחה אליו. בינתיים, ולמרות ההבטחות שצוינו, ממשיכה רשות השידור בהצבת המחסומים הבלתי חוקיים.
* עורכי דין ברשות הזהירו: המחסומים מנוגדים לחוק
* אגף הגבייה התעקש: המחסומים "לתכלית ראוייה"
* מול תלונות הנהגים טוענים גובים ש"האוצר אישר"
* פקידה שמחתה על הנהלים ננזפה על ידי מנהליה
ברשות ידעו שהמחסומים לא חוקיים - והמשיכו להפעיל אותם
ענת באלינט
30.5.2004 / 8:57