דו"ח נציבות התלונות על שופטים: הוגשו 461 תלונות - 46 נמצאו מוצדקות

שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, המשמשת כיום כנציבת תלונות הציבור על שופטים, הגישה דו"ח מיוחד לשר המשפטים ולנשיא ביהמ"ש העליון על פעילות הנציבות בחצי השנה האחרונה.



מהדו"ח עולה כי מאז הקמת הנציבות בחודש אוקטובר 2003 ועד לסוף חודש מארס 2004, התקבלו בנציבות 461 תלונות. כמות התלונות המוגשות מדי חודש לנציבות גדלה מדי חודש: באוקטובר 2003 הוגשו לנציבות 42 תלונות; בדצמבר 2003 הוגשו 113 תלונות ובמרס 2004 הוגשו לא פחות מ-228 תלונות.



מבין התלונות שהתקבלו בנציבות, ניתנה החלטה סופית ביחס ל-375 תלונות, שהן כ-81% מכלל התלונות שהתקבלו, כאשר 222 תלונות נדחו על הסף.



153 תלונות בהן ניתנה החלטה לאחר בירורן נחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד, התנהגות בלתי ראויה של השופט באולם בית המשפט, לרבות התבטאויות בלתי הולמות בפסקי דין. השני, תלונות על דרך ניהול המשפט; סוג זה של תלונות כולל, ברוב המקרים, טענות על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטה.



רק 46 תלונות מתוך אלו שהתבררו לגופן נמצאו מוצדקות. 7 מהן נסבו על התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, 12 על דרך ניהול המשפט ו-27 מהתלונות שנמצאו מוצדקות נגעו לעיכוב במתן החלטה.



לגבי תלונות על התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו מצויין בדו"ח כי בארבעה מקרים התלוננו עורכי דין כי שהשופט פגע בהם באופן אישי, או בציבור עורכי הדין באופן כללי, בדברים שנכללו בפסק הדין.



כך מצוינת תלונה שהוגשה ע"י מנכ"ל לשכת עוה"ד לגבי קטע מהכרעת דינו של שופט מסוים שכתב כי "הנאשם ערום כנחש, פיקח כשועל, ערמומי כזיקית שאמנם איננו עורך דין, אך לו היה עורך דין היה בשורה הראשונה שבהם..."



עמדת הנציבות כפי שהובאה בדו"ח היתה כי על אף שבית המשפט אינו מנוע מלהתריע על דברים שנראים לו בלתי נאותים בהתנהגותו ובהתנהלותו של עורך דין במהלך המשפט, ראוי להימנע מלכלול בפסק הדין ביקורת על עורך הדין ככל שאינה דרושה לצורך הכרעה בדין.



נושא נוסף בו טיפלה הנציבה היה התמשכות הליכים. כך לדוגמה הוגשה תלונה בגין התמשכות הליכים בתיק מסוים במשך 8 שנים ובתיק אחר במשך 16 שנה.



מתוך בירור תלונות, התברר לנציבות כי התמשכות ההליכים נובעת מצירוף של כמה סיבות, כאשר הסיבה העיקרית היא העומס המוטל על בתי המשפט. שטרסברג כהן מציינת כי טיפול בכך מצריך התייחסות מערכתית ואין בכוחה או בסמכותה של הנציבות להתמודד עם בעיה זו בעצמה.



הנציבות טיפלה גם בעיכובים במתן החלטה, כאשר גם במקרה זה מציינת שטרסברג כהן כי הגורם המרכזי לכך הוא העומס המוטל על המערכת. עם זאת, מציינת השופטת כי אין להשלים עם עיכובים חריגים, ומדיניות הנציבות היא לפנות לשופט בתלונה המתייחסת לעיכוב של מעל שישה חודשים. בכל המקרים בהם טיפלה הנציבות, אומרת שטרסברג כהן, ניתנו פסקי הדין המעוכבים תוך ימים ספורים.