יתרות המט"ח של סין גדלו ב-38% בשנה החולפת ל-449 מיליארד דולר

יתרות המט"ח של סין גדלו ב-37.6% בשנה שהסתיימה באפריל, והסתכמו ב-449 מיליארד דולר. נתון זה דווח על ידי סוכנות דאו ג'ונס על פי מקור בבנק המרכזי של סין, אשר פירסם באתרו רק את הנתונים עד מארס. קצב הגידול היה נמוך במקצת מזה שנרשם במארס, אך למרות ההאטה ניכר כי ממשלת סין עדיין נאבקת כדי לשמור על שער היואן נמוך. יתרות המט"ח של סין הן הגדולות ביותר בעולם, למעט אלו של יפאן.



הערכות כי סין תיאלץ לייסף את שער היואן גרמו לזרימת הון ספקולטיווי גדולה מאוד בחודשים האחרונים. נסיונה של ממשלת סין לפעול להקטנת האשראי בסין ולדכא התחממות יתר של הכלכלה, סובל מהספקולציות לגבי אפשרות ייסוף ביואן, שכן אלה הובילו לזרימה של ההון הזר לתוכה. זרימת הון זו מזינה את האינפלציה בסין ומגדילה את היקף האשראי המקומי.



סין קיבעה את שער היואן לדולר ב-8.28 יואן לדולר, כדי לשמור על כושר תחרותיות של הייצוא שלה. למרות זאת, בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם מאזן הסחר שלה בגירעון של 8.1 מיליארד דולר, לעומת עודף של 25.5 מיליארד דולר ב-2003. הסיבה לכך היא הגידול בביקוש המקומי, הבא בד בבד עם הדהרה האימתנית של הכלכלה, שצמחה בקצב של כמעט 10% בשנה האחרונה.



ממשלת סין נמצאת תחת לחץ לאפשר ייסוף במטבע היואן, מכיוון שארה"ב נתונה בגירעון סחר גדול. מדד ביג מק של מגזין "אקונומיסט" שהתפרסם השבוע הראה כי שער היואן נמוך ב-57% ממה שהוא צריך להיות על פי מונחי כח קנייה, בהתבסס על מחיר ההמבורגר של הרשת הידועה.



בשבוע שעבר אמר ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו, כי סין חייבת להיות זהירה לגבי רפורמה במדיניות קיבוע המטבע שלה מכיוון שכל שינוי חפוז עשוי לגרום לצרות לכלכלתה ולזו של שאר העולם. "אם נשנה את המערכת בחופזה, זה ללא ספק יגרום לבעיות בלתי צפויות לכלכלה המקומית, ובמקביל עשוי להשפיע על היציבות הפיננסית של האזור ואפילו של העולם", אמר וון.



מדיניות קיבוע היואן נחשבת גם לגורם להתחממות היתר בכלכלת סין. מאחר ששער החליפין אינו חופשי, הבנק המרכזי חייב להנפיק יואנים כדי לרכוש את מיליארדי הדולרים במט"ח הנכנסים למדינה מדי חודש. עודף הכסף הזה זרם למערכת הבנקאית הלא יעילה אשר הלוותה אותו בצורה בלתי מבוקרת לפרויקטים של נדל"ן, תעשייה ותשתיות המגדילים את הביקוש לסחורות כמו פלדה ונפט ויוצרים אינפלציה.



וון אמר כי לחץ אינפלציוני נבנה בסין עקב הזינוק בהיצע הכסף, באשראי ובהשקעה הקבועה בנכסים. הרשויות בסין הגבירו את צעדי הריסון בחודשים האחרונים: הם הגבילו את כמות הכסף שהבנקים יכולים להלוות, צמצמו את היקף הפרויקטים של פלדה, מלט ואלומיניום, והחמירו את חוקי השימוש בקרקע כדי למתן את ההתרחבות התעשייתית.