לדני גולדשטיין יש ציפיות גבוהות מאוד מהגאות הנוכחית. יו"ר פורמולה מדבר בהרחבה על השיפור בחברות בפורטפוליו שלו ועל ההצעות הנערמות להנפקות של החברות הכלולות בפורמולה ויז'ן. שנה וחצי מצוינות בשוקי ההון עשו גם רבות עבור הונו האישי של גולדשטיין. "ב-2003 סימן אותי מגזין "דה מרקר" רק כמיליונר שקט, אבל היום אני כבר יכול ללכת זקוף ברחוב, אחרי שהעלו אותי לדרגת המיליונרים", אומר גולדשטיין, שהונו האישי קפץ בתוך שנה וחצי מסכום של עד 10 מיליון דולר לדרגה של 100-50 מיליון דולר.
גם החברות שבניהולו השתפרו עם ההתעוררות בביקושים. הכנסותיה של פורמולה הסתכמו ב-109 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2004, קפיצה של 24% לעומת הרבעון המקביל ב-2003, בעיקר עקב איחוד תוצאותיה של פורמולה ויז'ן והשיפור במטריקס. גם בשאר הפרמטרים היתה עלייה, ובהם רווח תפעולי של 2.8 מיליון דולר ורווח נקי של 2.6 מיליון דולר.
פורמולה ויז'ן כוללת ערב רב של חברות טכנולוגיה בשלבי בשלות שונים. החברה רשמה קפיצה של 30% בהכנסות ל-61 מיליון שקל, וההפסד הנקי צומצם ב-42% ל-10.7 מיליון שקל. שורת הרווח נהנתה ברבעון מיתרונותיו של תקן 20, המאפשר פריסה של הפחתות המוניטין על פני פרק זמן נרחב יותר. ללא תקן זה, היה ההפסד של החברה מסתכם ב-13 מיליון שקל.
גולדשטיין הוביל את עסקת החזרתה של ויז'ן לפורמולה לפי 4.1 שקלים למניה. מאז עלתה המניה ל-5.3 שקלים. "העסקה היתה מעולה כבר מההתחלה, ומי שטרח לנתח אותה, ראה שהסיכון בה אפסי", אומר גולדשטיין.
גולדשטיין שם את מבטחו בשוק ההנפקות, כשהסנונית הראשונה היתה אמורה להגיע ברבעון השני, בדמות הנפקתה של FTS בסינגפור. כעת נראה כי התהליך הוא מעט אטי יותר, וגולדשטיין מעריך כי ההנפקה תתבצע בתחילת הרבעון השלישי. FTS מקווה לגייס 30-25 מיליון דולר בהקצאה של 30%-25% ממניותיה, עסקה המשקפת עבור החברה מכפיל רווח של 15 ל-2004.
במסגרת דו"חות פורמולה ויז'ן פורסמו לראשונה גם תוצאות FIS שרשמה הכנסות של 46 מיליון שקל ברבעון החולף, קפיצה של 54% לעומת הרבעון המקביל ב-2003. גולדשטיין מעריך כי החברה תמכור בכ-50 מיליון דולר ב-2004 וב-80-70 מיליון דולר ב-2005. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון החולף ב-2.3 מיליון שקל והרווח הנקי היה 4.5 מיליון שקל, 10% מהמחזור.
עיקר עסקיה של FIS, כ-60%, הם בבריטניה, המהווה לדברי גולדשטיין יעד מועדף להנפקה, אם כי השוק שם עדיין מנומנם. "קיבלנו שלוש הצעות מבנקי השקעות לבצע הנפקה בנאסד"ק, כשההצעה הנמוכה ביותר היתה לפי שווי של 120 מיליון דולר. אבל עם תוצאות טובות כמו של FIS אנחנו לא רואים צורך להזדרז", הוא מצהיר. בנוסף לכך התבצעה השקעה של 25-20 מיליון דולר בחברה הבת טרנסטק, לפי שווי של 25 מיליון דולר לפני הכסף. (ראו הרחבה בעמוד ג6).
על אף ש"הנפקה" היא המלה הבולטת כיום אצל גולדשטיין, נראה כי גם כמה מהמתחרים הבולטים מכירים את הנושא. לדוגמה, נס, המתחרה במטריקס ומקווה לגייס בנאסד"ק 150 מיליון דולר לפי שווי של כ-300 מיליון דולר - פי שלושה משווי השוק של מטריקס, הנסחרת בתל אביב. המתחרים בשוק שירותי התוכנה אינם ששים בדרך כלל לומר מלים טובות זה על זה. על אף זאת, מקורבים להנפקת נס הופתעו למדי מהיקף הביקורת על התמחור האפשרי בהנפקה.
"אני דווקא מאוד מפרגן לנס", מצהיר גולדשטיין, אך נימת דבריו משתנה בהמשך. "הם מתחרים שלנו, ולכן רצוי שייהפכו לציבוריים, כדי שגם אנחנו ניהנה מהכרת הנתונים האמיתיים שלהם, ולא נתונים של יחסי ציבור. הנה לדוגמה, התשקיף גילה שמטריקס דווקא גדולה יותר מנס בשוק הישראלי, כשאפילו אנחנו לא חשבנו שזה כך. בנוסף, מטריקס היא חברה ציבורית, שנבחנת כל רבעון מחדש, כך שהיא מתקשה לקחת פרויקטים במחירי הפסד. נס, לעומת זאת, יכלה עד עתה להיות מאוד אגרסיווית בשוק, אבל מהתשקיף עולה שהתוצאות שלהם אינן תמיד מזהירות".
לגבי המחיר שלפיו מקווה נס לגייס אומר גולדשטיין כי "אם המחיר שלהם יתגלה כסביר, אז גם אני אוכל לומר שמטריקס נמצאת בדיסקאונט עמוק". אחד מהפעילים בשוק שירותי המחשוב הסביר בשבוע שעבר ל"הארץ" כי "רבים אומרים שהמספרים של נס לא הגיוניים, אבל יש לה יתרונות שעליהם היא צריכה לקבל תמחור. יש בה משקיעים ברמה גבוהה ופעילות בינלאומית שהיא מפתחת, ותכונות כאלה אין לאחרים. לקחת את מטריקס כבנצ'מארק זה נכון רק חלקית". גולדשטיין מגיב באומרו כי "ללכת לקנות חברות בחו"ל תמיד אפשר, ולמטריקס אפילו יש פעילות בארה"ב - השאלה היא אם זה מתחבר יחד".