מושלי מדינות מישיגן וקולורדו מסייעים לקרנות ההון סיכון לשמור על סודותיהן

פוליטיקאים אמריקאים מנסים בחודשים האחרונים לעצור ולהגביל את הדרישות המתחזקות של הציבור מהגופים המוסדיים בארה"ב לפרסם את הסודות השמורים ביותר של קרנות ההון סיכון בהן השקיעו: הביצועים. זאת, בעקבות איומים של קרנות מובילות ורווחיות שלא יכללו את הגופים המוסדיים בין המשקיעים בהן בעתיד. מאחורי המאבק על הגילוי נמצאים מיליארדי דולרים שהשקיעו בשנים האחרונות גופים אמריקאיים בקרנות ועתידם לא ברור, וכן כוונות להשקעות דומות בשנים הקרובות. המאבק בארה"ב משפיע באופן ישיר על תעשיית ההון סיכון הישראלית, שבה כבר היום כמעט כל הקרנות שמגייסות הון נדרשות לחתום על אישור לפרסום נתוני ההשקעות שלהן על ידי משקיעים מוסדיים אמריקאיים.



בחודש שעבר חתמה מושלת מדינת מישיגן, ג'ניפר גראנהולם, על חוק המגביל את נתוני ההשקעות שייחשפו לציבור על ידי קרנות הפנסיה. זאת, לאחר שקרן ההון סיכון סקויה (לה שלוחה ישראלית) הודיעה כי לא תאפשר לאוניברסיטת מישיגן, שהשקיעה בה בעבר, להשתתף בקרנות עתידיות לאחר שהאחרונה חשפה את הביצועים של הקרנות בהן היא מושקעת. במארס חתם מושל מדינת קולורדו, ביל אוונס, על חוק דומה שנועד לרצות את קרן הפנסיה של המדינה שמנהליה חששו כי לא יוכלו להשקיע בקרנות הון סיכון מובילות.



השקעה שמשולה לחור שחור



במסצ'וסטס ובאילינוי קוראים להגביל את אופי המידע שיחשפו הקרנות בעתיד. הפולמוס הציבורי בארה"ב החל בעקבות הוראת בית המשפט בקליפורניה לפני יותר משנה לחייב בשם חופש המידע את קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, קלפרס, לחשוף לראשונה את הנתונים של כ-200 קרנות הון סיכון בהן היא מושקעת, בהן שש קרנות הון סיכון ישראליות - פיטנגו, כרמל, יזראל סיד, ג'מיני, אייפקס ו-JVP. נתוני קלפרס הצביעו על הפסדים גבוהים של המשקיעים בקרנות אלה, שחלק לא מבוטל מהם נבעו מדמי הניהול הגבוהים וממחיקת השקעות לא מוצלחות.



ציבור העמיתים בקרנות הפנסיה האמריקאיות כמו קלפרס וכמו עובדי אוניברסיטאות טקסס ומישיגן, שהחליטו אף הן לחשוף את הנתונים, מיוצגים בידי עורכי דין ומגובים בעתירות של עיתונאים. לטענתם, חשיפת הנתונים האמיתיים של קרנות ההון סיכון שמקבלות מיליארדי דולרים מהמשקיעים המוסדיים היא בגדר מסירת מידע חשוב לציבור שמושקע בהן באמצעות אותם גופים ולא מקבל דיווח, אלא בתום חיי הקרן. העמיתים בקרנות הפנסיה טוענים כי הההשקעה בקרנות משולה לחור שחור, שרק בכניסה אליו וביציאה ממנו ניתן לדעת פרטים על הקרן והשקעותיה ולהתמודד עם שאלת טיב הניהול שלה. בעקבות חשיפת חלק מהדו"חות והגילוי כי מרבית הקרנות האמריקאיות והישראליות שהוקמו ב-2000-'99 עדיין מציגות תשואות שליליות (בין היתר בגלל מודל הפעילות שלהן וגביית דמי ניהול גבוהים מתחילת פעילות הקרן), התגברה הדרישה הציבורית הזו. אחת הטענות העיקריות היא שהקרנות חוששות כי הפרסום יצביע על ההפסדים הגדולים שלהן ויחייבן לשנות את מודל ההשקעות.



מנגד טוענים מנהלי קרנות ההון סיכון כי מדובר בגופי השקעה פרטיים וכי חשיפת פרטי ההשקעות והדוחו"ת יפגעו בסודות המסחריים של חברות הסטארט-אפ בהן הם משקיעים, ויכולה לגרום להם נזק חמור בתחרות מול חברות אחרות. עוד הם טוענים כי פרסום שכזה יגרום לחברות הסטארט-אפ שלא לפנות אליהן יותר.



בשלב זה כמה מהקרנות הבולטות בארה"ב כבר הודיעו כי הן לא יסכימו לשלב משקיעים מוסדיים שידרשו מהם פרסום נתונים סודיים לציבור. מנגד, הודיעו כמה מנהלי קרנות אחרות כי תקופת החשיכה סביב ביצועי הקרנות הסתיימה והקרנות חייבות בדיווח מלא למשקיעים בהן ובעיקר לציבור.



בישראל אומרים מנהלי קרנות בולטות כי אין להם ברירה בשלב זה אלא לחתום על חוזי השקעה המחייבים אותם לאפשר פרסום מידע לפי חוקי חופש המידע ולפי דרישה, אך הם מנסים להגביל את האינפורמציה המפורסמת לתחומים מוגבלים שלא יפגעו בחברות. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על משקיעים מוסדיים אמריקאים שדורשים מאתנו לפרסם, כמו שיכולות לעשות קרנות הדרג העליון האמריקאי - סקויה וקליינר פרקינס. היום המשקיעים בכלל לא מדברים אתנו לפני שאנחנו מוכנים לחתום על התחייבות לפרסם", אומר מנהל בקרן ישראלית גדולה.



מהנתונים שפירסמה קרן קלפרס בשבוע שעבר והתייחסו לביצועי הקרנות בהן השקיעה עד ל-30 בספטמבר 2003, התברר כי שש הקרנות הישראליות בהן השקיעה הפסידו יחד למשקיעים כ-310 מיליון דולר, כולל דמי ניהול. עם זאת, נתונים אלה, שאינם מתייחסים לשמונת החודשים האחרונים, אינם כוללים את השיפור בהיי-טק שחל מאז ואת המימושים של הקרנות שהשיבו למשקיעים חלק מההון שאבד.