ביהמ"ש העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, הפך היום את החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא להתיר פרסום חוות-דעתה של פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, בפרשת "פרשת נתניהו-עמדי".
ביהמ"ש העליון קיבל בכך את הערעור שהגיש עיתון "הארץ" באמצעות עו"ד פז מוזר תוך שהוא קובע כי היועץ המשפטי לממשלה יפרסם, בתוך תשעים ימים, השלמה לחוות-הדעת של קודמו בתפקיד אליקים רובינשטיין ויפרט, "בתמצית אך באורח ממצה", את הנימוקים שעליהם סמכה פרקליטת המדינה את עמדתה, כי יש מקום להעמיד לדין את מר וגברת נתניהו בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, ואת מר נתניהו - גם בעבירת מרמה והפרת אמונים.
ראשית הסיפור בכתבה שפורסמה ב-1999 על אודות קשרים של בנימין נתניהו, אז רה"מ ורעייתו שרה נתניהו עם קבלן ההובלות אבנר עמדי. אותה כתבה החשידה את בני הזוג נתניהו בביצוע עבירות שונות בעקבות הכתבה נפתחה חקירת משטרה בחשדות לביצוע עבירות שוחד, הפרת אמונים וניסיון לקבלת דבר במרמה.
עם סיום חקירת המשטרה נבדקו ממצאיה על-ידי ארבל ורובנשטיין כאשר בספטמבר 2000 הודיע רובינשטיין כי החליט שאין מקום להגיש כתב-אישום בפרשה. בחוות דעתו ציין רובינשטיין בין השאר כי פרקליטת המדינה, ארבל, סברה כי יש מקום להעמדה לדין של מר נתניהו ורעייתו.
בעקבות הפרסום פנה עיתון "הארץ" לרשמת מאגרי המידע לקבל את נייר העמדה שהציגה ארבל בדיונים וזאת מכוח חוק חופש המידע. הבקשה נדחתה ועל כך הוגשה עתירה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב כדי לחשוף את המידע אך זה דחה את העתיר. בעקבות זאת הוגש הערעור לעליון.
עיתון "הארץ" לא חלק בערעור כי חוות דעתה של ארבל אכן חוסה בצילו של סעיף 9 (ב) (4) לחוק חופש המידע מאחר ומדובר בחוות דעת לצורך קבלת החלטה של עובדי רשות ציבורית אך טען כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, העניין הציבורי בגילוי המידע עדיף וגובר על הטעמים לאי-גילויו.
מנגד טענת הפרקליטות כי חשיפת חוות-דעתה של פרקליטת המדינה עלולה לפגוע בתפקודן של רשויות התביעה ולכן העניין הציבורי שבגילויו איננו גובר על הטעם המצדיק את דחיית הבקשה של העיתון.
בית המשפט המחוזי סבר כי במחלוקת בין הצדדים באשר לעניין הציבורי הקיים בגילוי חוות הדעת של ארבל אין מקום לפרסמה שכן חוות דעתה של ארבל היתה אחת ממספר חוות דעת של פרקליטים שנכחו בדיון ואין לייחס לה משקל גדול יותר מזה הניתן לעמדות שהוצגו על-ידי משתתפים אחרים בדיון. בית המשפט סבר כי חשיפה שכזו תגרום לחשש מצד פרקליטים להציג עמדתם בדיונים סגורים ותפגע בפעילות המערכת.
לערעור על ההחלטה בעליון הצטרפו גם בני הזוג נתניהו שהתנגדו באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט ויהודה וינשטיין לפרסום חוות הדעת של ארבל. בני הזוג טענו כי גם במשפט פלילי נאשם אינו מורשה לעיין בחוות-דעת פנימיות שנכתבו בעניינו בפרקליטות קל וחומר אין להתיר זאת לעיתון.
עוד טענו בני הזוג כי ההימנעות מפרסום חוות-דעתה של פרקליטת המדינה לא פגעה בציבור, שכן עובדותיה של הפרשה נחשפו במלואן וכל שנמנע מן הציבור הוא להיחשף לחוות-דעת משפטית, אשר על יסוד אותה מערכת עובדתית הגיעה למסקנה שונה מזו שאליה הגיע היועץ המשפטי לממשלה.
כבר בפתח הדיון בערעור הציעו השופטים ליועמ"ש לשקול פרסום השלמה לחוות-דעתו, בה ימסור בתמצית אך באורח ממצה את הנימוקים שעליהם סמכה פרקליטת המדינה את עמדתה אך היועמ"ש דחה ההצעה כעת הפכה ההצעה הזו לפסק הדין בערעור.
בפסק הדין שנכתב ע"י המשנה לנשיא אליהו מצא הוא קובע כי האיסור על פרסום תוכנם של דיונים פנימיים של רשות מטרתה וחשיפת זהותם של המשתתפים בדיון והדעות שהשמיעו עלול להכביד על יכולתם של עובדי הציבור להתבטא בפתיחות.
אלא שבמקרה הנוכחי, קובע מצא, כי לא ניתן לדבוק בכלל זה שכן בחוות דעתו של רובינשטיין הוא ציין במפורש כי פרקליטת המדינה חלקה על דעתו.
"משהחליט היועץ המשפטי לציין, כי פרקליטת המדינה הציגה חוות-דעת החולקת על דעתו ועל צדקת מסקנתו, היה עליו, בכל הכבוד, גם למסור - ולוא גם בתמצית - את נימוקי חוות-דעתה החולקת", אומר מצא בפסק הדין.
מצא לא מקבל את טענת עיתון "הארץ" כי קיימת לציבור זכות לעיין בכל חוות הדעת של ארבל. לגישתו באיזון בין הערכים המתנגשים - זכות הציבור לדעת מצד אחד ופגיעה בתפקוד רשויות התביעה מצד שני על הרשות לבדוק האם ניתן לפרסם את המידע תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים מתאימים.
מצא דוחה גם את טענות בני הזוג נתניהו תוך שהוא קובע כי פרסום תמצית נימוקיה של ארבל אמנם יסב להם אי-נוחות אך הוא לא יפגע בזכותם "להתגונן" בפני הביקורת הציבורית.
כאמור ביהמ"ש העליון מקבל את הערעור ברוב של 6 שופטים כנגד אחד ומטיל על המדינה הוצאות בסך 25 אלף שקל.
בית המשפט העליון הורה ליועץ המשפטי לממשלה לחשוף את עמדת עדנה ארבל בפרשת "נתניהו-עמדי"
אמיר הלמר
1.6.2004 / 10:29