דעיכתה ההולכת ונמשכת של אי.סי.איי

מאת עמי גינזבורג

מאיזו זוית שלא מסתכלים עליה, חברת אי.סי.איי טלקום נראית רע יותר מיום ליום. הידיעות האחרונות שדלפו מכיוונה של יצרנית ציוד התקשורת הישראלית אינן מהסוג שיכול לחמם את הלב. החברה, על פי מקור המקורב להנהלתה, עומדת לפני גל פיטורים גדול נוסף, שבמסגרתו תיפרד מ-800-700 עובדים. הפיטורים, על פי אותו מקור, יתבצעו לרוחב החברה, ויקיפו את כל חטיבותיה.

באי.סי.איי לא מוכנים עדיין לתת לתוכנית הפיטורים החדשה תוקף רשמי. התגובה שמסרה אתמול דוברת החברה היתה: "הנהלת אי.סי.איי בודקת את התוכנית העסקית שלה מול שוק התקשורת העולמי ובוחנת אפשרויות להתייעלות".

בשפה מעט פחות רשמית אפשר לומר שאי.סי.איי מבינה היטב את מצב שוק התקשורת העולמי, ועוד יותר מכך את מצבה שלה. ולכן, לאחר שכל החברות הגדולות סביבה כבר הודיעו על קיצוצים של אלפי משרות, אין לה בעצם הרבה ברירות אלא לדלל גם את כוח האדם שלה.

צחוק הגורל הוא שאחד התמריצים העיקריים שהניעו את מהלך הפיצול של אי.סי.איי ל-5 חטיבות עצמאיות היה הקושי לגייס עובדי פיתוח חדשים, ועוד יותר מכך, לשמור על העובדים הקיימים. כעת מתברר שדווקא אי.סי.איי עצמה היא זו שמעודדת את פרישת העובדים ממנה.

גם לאחרים יש צרות

מהלך הפיטורים של אי.סי.איי מתרחש בתקופה קשה מאוד בשוק התקשורת העולמי. הקיצוץ המאסיווי בתקציבי ההצטיידות של חברות הטלקום הגדולות הספיק כבר לפגוע בכל יצרניות הציוד הגדולות. בין המפטרות ניתן למנות את נורטל, שתשחרר יותר מ-21 אלף עובדים, לוסנט, שהודיעה על קיצוץ של 16 אלף משרות, ומוטורולה, שתפטר כ-14 אלף עובדים. בשבוע החולף הצטרפו לרשימה גם סיסקו, שהודיעה על פיטורי 8,500 עובדים, ואריקסון, שמתכננת לפטר 12 אלף עובדים.

אי.סי.איי, אם כן, לא לבד במערכה, אך קשה להאמין שמנהליה (ועובדיה) יוכלו להתנחם בצרות של המתחרים. בנוסף לכך, לאחר הפיצול לחמש חטיבות, אי.סי.איי אינה חברה הומוגנית במיוחד. בחלק מהחטיבות, במיוחד הרווחיות והצומחות שבהן, יש עדיין דרישה לכוח אדם. לאור זאת, נראה שתוכנית הפיטורים הנוכחית תתבצע בעיקר במוקדי ההפסד של החברה, אשר שורפים את מרבית המזומנים שבקופתה.

גל הפיטורים הנוכחי באי.סי.איי מגיע ארבעה חודשים בלבד לאחר תוכנית הפיטורים הקודמת עליה הודיעה החברה, שבמסגרתה הועזבו כ-500 עובדים. לפיכך, היקף הפיטורים הכולל בחברה מתחילת 2001 הוא כעת כ-1,300 עובדים, יותר מ-20% מכוח האדם בחברה. לאחר תוכנית הפיטורים הנוכחית תיוותר אי.סי.איי עם פחות מ-5,000 עובדים.

בסביבתה של אי.סי.איי מסבירים כי מהלך הקיצוצים הנוכחי נובע ממצב שוקי ההון בעולם, שאינו מאפשר כעת לאף אחת מהחברות הבנות לגייס הון חיצוני לפעילותה. בשלב זה נראה שגם את התוכניות האחרות שרקמה אי.סי.איי, כגון הכנסתם של משקיעים אסטרטגיים לאחת או יותר מהחברות הבנות, היא מתקשה לממש.

המועמדת הראשונה להנפקה באי.סי.איי היתה חטיבת מוצרי האלחוט, InnoWave, שהיתה אמורה לצאת לגיוס הון ראשון בבורסה בתחילת 2001. תוכניות ההנפקה שלה התבססו בעיקר על חוזה אספקות ענק בברזיל, שאמור להבטיח את צמיחתה בשנתיים הקרובות. למזלה הרע של אינווייב פירסמו בחודשים האחרונים חברות רבות בתחום האלחוט אזהרות רווח חמורות.

בין המזהירות היו גם החברות נטרו, Vyyo ובריזקום. אזהרות אלו והתחזיות הקודרות להמשך השנה גרמו בינתיים להתקררות של מגזר האלחוט בוול סטריט, ומנעו את ההנפקה של אינווייב.

המועמדת השנייה להנפקה היא חטיבת מוצרי התמסורת, Enavis, שרשמה צמיחה חזקה בסוף 2000, וסיימה את השנה בהכנסות של 151.8 מיליון דולר. אנאביס אף נהנית מרווחיות תפעולית נאה (14.5 מיליון דולר ב-2000), שאמורה לסייע לה בדרכה העצמאית.

באי.סי.איי קיוו שניתן יהיה להנפיק את אנאביס עוד במחצית הראשונה של 2001, אבל נראה שהחברה תעדיף להנפיק את החטיבה רק לאחר ששוק ההנפקות יתאושש, במטרה לקבל עבורה מחיר טוב יותר.

החטיבה שהוזכרה כמועמדת העיקרית לגיוס הון פרטי, או אף למכירה באופן מלא, היא חטיבת המוצרים האופטיים, לייטסקייפ, שהוערכה בעבר על ידי בנקי השקעות שונים בוול סטריט בשווי של 1.1-0.8 מיליארד דולר. בינתיים מתברר שגם ההתלהבות מלייטסקייפ שככה מעט, מה עוד שהחברה נמצאת בתהליך של החלפת מוצרים, ומכירותיה ברבעון הרביעי של 2000 ירדו באופן משמעותי. לייטסקייפ, שסיימה את 2000 בהכנסות של 256.7 מיליון דולר, רשמה באותה תקופה רווח תפעולי של 14.7 מיליון דולר.

מלכודת ההפסדים של אינוביה

במוקד מדורת המזומנים שהבעירה אי.סי.איי ב-2000 (מדורה שגבתה מקופת החברה יותר מ-300 מיליון דולר) ניצבת בגאון החברה הבת Inovia. אינוביה, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות גישה ביתיות לאינטרנט בפס רחב, רשמה ב-2000 הפסד עצום של 113 מיליון דולר. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו ב-272 מיליון דולר.

תוצאותיה התפעוליות של אינוביה מלמדות כי שיעור הרווח הגולמי של החברה מתוך ההכנסות היה ב-2000 כ-6% בלבד. הרווח הגולמי של אינוביה, שהסתכם ב-15.4 מיליון דולר, היה רחוק מלכסות את עלויות התפעול של החברה, שתפחו ל-103 מיליון דולר.

ההפסד העצום של אינוביה נובע מהחלטה אסטרטגית שקיבלה הנהלת אי.סי.איי בתחילת 2000 - להאיץ את הצמיחה כמעט בכל מחיר. אינוביה, שמתמחה בפיתוח מערכות גישה לאינטרנט בפס רחב מסוג ADSL, תחום שלו פוטנציאל צמיחה גבוה, היתה הדרך למימושה של אסטרטגיה זו.

למזלה הרע של אי.סי.איי, שוק ה-ADSL נהפך בשנים האחרונות לבית הקברות של חברות טכנולוגיה רבות, נועזות ככל שיהיו. הסיבה העיקרית לכך היתה שיטת ה"תמחור העתידי", שלפיה המוצרים נמכרים במחירי הפסד, בתקווה שבעתיד, עם הפחתת עלויות הייצור, ניתן יהיה להרוויח מהם. אסטרטגיה אגרסיווית זו ננקטה על ידי מובילת השוק, אלקטל הצרפתית, וכל שאר היריבות נאלצו להתיישר לפיה.

הקורבן העיקרי של אסטרטגיית התמחור בשוק ה-ADSL היתה חברת אורכית הישראלית, שהקדימה את אי.סי.איי בשוק ה-ADSL בכמה שנים טובות. לקראת אמצע 2000 הבינו באו