"כדאיות רכישת מניית החברה לישראל על סמך אחזקותיה הפרטיות מוטלת בספק"

"כדאיות רכישת מניית החברה לישראל על סמך אחזקותיה הפרטיות מוטלת בספק, הן לאור התמהמהות הממשלה בתהליכי הפרטתן והן לאור השפעת המצב הבטחוני והשפעת ירידת מחירי האנרגיה על בז"ן", כך כותבת האנליסטית רקפת לויסון, מבנק הפועלים. לויסון מותירה את המלצת "ההחזק למניית החברה לישראל ונוקבת במחיר יעד של 530 שקל למניה, הגבוה בכ-2% ממחירה בשוק.

לויסון מעריכה את שוויה הכלכלי של החברה לישראל ב-885 מיליון דולר, לעומת שווי של 690 מיליון דולר על פיו היא נסחרת, והמשקף דיסקאונט של 22%. להערכתה, עיקר השווי הנכסי בטווח הקצר נובע מאחזקותיה הסחירות ובייחוד האחזקה בכי"ל.

החברה לישראל סיימה את הרבעון האחרון של 2000 עם הפסד נקי של 18 מיליון שקל, לעומת רווח של 190 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2000 כולה נשחק הרווח הנקי שלה ב-70% לעומת שנת 1999. תוצאות אלו, להערכתה של לויסון, נובעות בעיקר מירידה ברווחיות חברת הבת כי"ל (בה היא מחזיקה ב-52.8%) ומפעולות חד פעמיות דוגמת הפרשות בגין פיטרי 250 עובדים בבז"ן (26%).

כי"ל

לויסון סבורה כי תוצאותיה הכספיות של כ"יל, המוחזקת ב-52.8% על ידי החברה לישראל, במהלך שנת 2000 נשחקו בעקבות עוצמתן של מגוון השפעות שליליות, כגון שחיקת מחירי המכירה ברוב פעילותיה (פוספטים ברום ומגנזיום) שחיקת שערי החליפין (בעיקר של היורו כנגד הדולר), עליית מחירי האנרגיה, התייקרות חומרי הגלם, עליית מחירי ההובלה הימית וגידול בעלויות ההון.

להערכתה, תופעות אלו עשויות להתהפך במהלך הרבעון הראשון של 2001. להערכת האנליסטית, צפויות מכירותיה של כי"ל ב-2001 להסתכם בכ-1.9 מיליארד דולר ומשקפים גידול של 2.7% לעומת שנת 2000. הרווח הנקי לשנת 2000 צפוי להסתכם ב-116 מיליון דולר לעומת 100.4 מיליון דולר ב-2000. שוויה של כי"ל, על פי, ההערכת האנליסטית מסתכם ב-1.55 מיליארד דולר, לעומת שווי השוק שלה שעומד על 1.315 מיליארד דולר.

טאואר

חברת טאואר , בה מחזיקה החברה לישראל בשיעור של 40% מוערכת על ידי כלכלני בנק הפועלים על פי שווי השוק שלה בלבד, או במלים אחרות, בבנק הפועלים סבורים כי שווי השוק של טאואר הוא שוויה הכלכלי. נכון להיום, שווי זה מסתכם ב-166.6 מיליון דולר. הכלכלנים מנמקים את שוויה של טאואר "במצב שוק ההון בכלל, מצב חברות הטכנולוגיה והתחזיות המתפרסמות לגבי הצמיחה הצפויה בשוק המוליכים למחצה במהלך 2001. תחזיות אלו מתבססות על צבירת מלאים במקביל לירידה בביקושים למוצרי הקצה בתעשיית המחשבים והתקשורת".

בבנק הפועלים סבורים כי התחרות הגוברת בענף המוליכים למחצה מכיוונן של חברות בטייוואן וסינגפור, התלות בשני לקוחות מרכזיים (מוטורולה ונשונל סמיקונדקטור) שכל אחת מספקת 30% ממחזור המכירות של החברה, והקיטון בביקושים מהווים גורמי סיכון ממדרגה ראשונה לגבי יכולתה של טאואר להיתרומם.

להערכת הכלכלנים, השלמתו של המפעל המוקם ביקנעם (FAB2) אמורה להכפיל את רמת המכירות של טאואר (שהסתכמו ב-105 מיליון דולר) פי 6 בשנת 2004, כשהוא יעבוד בתפוקה מלאה.

צים

צים, המוחזקת על ידי החברה לישראל ב-48%, סיימה את שנת 2000 עם תוצאות שיא, הודות לצעדי התייעלות בהובלה, העלאת שיעור הניצול באוניות והסכמים להקמת ולהרחבת קווים.

לויסון מציינת כי מכיוון שתחומי הפעילות של צים ועיסוקם של האחים עופר (בעלי השליטה בחברה לישראל) מקבילים, הרי שנשאלת שאלת המיזוג בין השתיים. לויסון סבורה כי למרות שהחברה לישראל חתמה על מסמך עקרונות עם המדינה בנוגע להפרטת צים, הרי שצעד זה אינו עומד כרגע על הפרק, ומכיוון שכך גם עניין המיזוג לא רלוונטי לעת עתה. שוויה של צים מוערך על ידי כלכלני בנק הפועלים ב-406 מיליון דולר.

בז"ן

"נכון להיום נראה כי בז"ן תקועה מבחינה אסטרטגית: איום הגז הטבעי מחייב השקעות גדולות מצדה של בז"ן, אשר לא יבוצעו כל עוד לא תיפתר בעיית הזיכיון להפעלת בתי הזיקוק (שיפוג באוקטובר 2003), מציינת לויסון. להערכתה, התחרות לבז"ן תגיע גם מכיוונו של בית הזיקוק המצרי-ישראלי, אשר שני שלישים מתפוקתו מיועדים לשוק המצרי ושליש לאגן הים התיכון.

האנליסטית צופה כי מכירותיה של בז"ן לרבעון הראשון של 2001 צפויות לרדת לאור ירידה של 15% בצריכת הדלק במדינה. שוויה של בז"ן נאמד על ידי האנליסטית בכ-434 מיליון דולר.

לצפייה בריכוז המלצות האנליסטים לחצו על הלינק "המלצות אנליסטים" שבראש העמוד