"חברות ישראליות חייבות לעבור לעמק הסיליקון בשביל להצליח ולראות את עצמן כל העת כחברות בינלאומיות. הן פשוט לא יכולות להצליח בגדול מתוך ישראל" - כך אומר בראיון מיוחד ל"הארץ" מי שנחשב לאיש המשפיע ביותר בעמק הסיליקון בשנים האחרונות, וינוד קושלה (48). קושלה שהיגר מהודו לארה"ב ב-76' הוא אחד השותפים הבכירים בקרן קליינר פרקינס, הנחשבת לקרן ההון סיכון המצליחה בעולם.
"נכון שיש בישראל הרבה מאוד חדשנות טכנולוגית ורעיונות טובים, אבל הבעיה היא שאתם עדיין רחוקים מהבנה של השוק עצמו - והוא בארה"ב. אין לעולם צורך בטכנולוגיה בלבד, אלא בטכנולוגיה שאפשר ליישם ולרכוש", מדגיש קושלה.
כמעט כל דבר שקושלה וקרן ההון סיכון בה הוא שותף, קליינר פרקינס, נגעו בו ב-30 השנה האחרונות נהפך לזהב. קושלה היה שותף להקמת חברת המערכות דייזי יחד עם הישראלי אירה פייגולד, אך עזב אותה בגיל 26 כדי להקים ולנהל את חברת המחשבים סאן. לאחר שסאן הונפקה ב-86', כשהיה בן 30, הצטרף קושלה לקרן קליינר פרקינס - קרן ההון סיכון הנחשבת לבעלת הביצועים הטובים בעולם.
קושלה היה שותף לגילוי ולהשקעה ברשימה ארוכה של כ-150 חברות צעירות בהן נטסקייפ, סיירה, ג'וניפר, אמאזון, AOL, סרנט וגם שוברת הקופות החדשה גוגל - קליינר פרקינס תהיה המרוויחה הגדולה מההנפקה המתוכננת של גוגל: כ-3.2 מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה בחברה 13 מיליון דולר לפני כארבע שנים - שנהפכו מאז הקמתן לחברות בשווי מיליארדי דולרים. קושלה מדורג בשנים האחרונות בסוף רשימת 500 העשירים בעולם שמפרסם המגזין "פורבס", עם הון אישי של כמיליארד דולר.
"צריכים לעבוד קשה וחכם וגם הרבה מזל בשביל להצליח בהשקעה. לא כל דבר שאני עושה זה קסם", הוא מודה ומספר כי ההימור החדש שלו לגבי חברה שתהיה שווה מיליארדי דולרים בתוך שנים ספורות, היא דווקא חברת שבבים שהקימה קבוצת ישראלים בעמק הסיליקון - eAsic. "מדובר בחברה מהפכנית שלא רואים הרבה כמוה. חברה שיוצרת תשתית ייחודית בשוק ענק והולכת לתפוס בו נתח משמעותי של מיליארדי דולרים".
בראיון טלפוני מקיף ראשון לעיתונות הישראלית ממטוסו הפרטי מסביר קושלה מדוע אין לו תוכניות השקעה בישראל, בניגוד לעמיתיו בקרנות המובילות בעמק הסיליקון, ומתריע מפני הבועות הפיננסיות הבאות שיכולות להפיל את המשקיעים בנאסד"ק.
לפני שנתיים הקימו בישראל שתיים מהקרנות החשובות בארה"ב, סקויה ובנצ'מרק, קרנות מקומיות להשקעה מתוך תפישה שישראל היא עמק הסיליקון השני, לאחר זה שבמפרץ סן פרנסיסקו. בשנים האחרונות הועלו שמועות כאילו גם קליינר פרקינס מתכוונת לתת את חותמת הכשרות שלה להיי-טק הישראלי ולהקים פה שלוחה.
קושלה, למרות ההצלחה הראשונה שלו יחד עם הישראלי פיינגולד בדייזי בשנות ה-70, לא מתרגש יותר מדי מחברות הסטארט-אפ הישראליות ומוריד את רף הציפיות. "אנחנו נותרנו עם התפישה המקורית שלנו: השקעות במרחב הגיאוגרפי הכי טוב להקמת חברות - עמק הסיליקון. מבחינתנו, לא משנה מהיכן מגיעות החברות; מה שמאפיין את החברות הטובות הוא שהן בינלאומיות ובדרך כלל פועלות בתוך ארה"ב, שבה גם ממוקמים מטותיהן.
"זו, לדעתי, הדרך להצליח. זו גם הסיבה שחברות ישראליות צריכות לעבור לארה"ב, כי זה המקום הכי קל לחברות צעירות להצליח. אנחנו בקליינר פרקינס מאוד מודעים לחדשנות הטכנולוגית הישראלית. יש אצלכם המון רעיונות טובים וטכנולוגיה של חברות, כמו צ'ק פוינט וסאייטקס. יש לכם מערכת חינוך מאוד טובה שמוציאה אנשים בעלי יכולות טובות. זה מרשים אותנו כאנשי הון סיכון - אבל אנחנו לא רואים סיבה להקים פעילות כזו בישראל ולא מחפשים בהכרח חברות ישראליות".
כיום יש רק חברה ישראלית אחת בתיק ההשקעות של קליינר פרקינס - גם היא רק במקרה - ווראז, שהוקמה ממיזוג של חטיבה ב-ECI והסטארט-אפ האמריקאי נקסטוורס, חברה בה השקיעה קליינר פרקינס לפני המיזוג.
קושלה מודה כי כמעט ואינו מכיר אנשי הון סיכון ישראלים. אדם שקושלה מכיר ומעריך הוא יוסי ורדי, שעושה לדבריו "עבודה טובה מאוד" עם החברות בהן השקיע ויש לו מעמד מאוד טוב בהיי-טק האמריקאי.
קושלה הוא אחד השותפים הבכירים בקרן קליינר פרקינס, אחת הקרנות הראשונות בעמק הסיליקון שהוקמה ב-72'. מאז השקיעה הקרן במאות חברות, ש-150 מהן נהפכו לחברות ציבוריות או נרכשו בסך כולל של יותר מ-100 מיליארד דולר.
סביב הקרן וקושלה התפתחו בעשורים האחרונים לא מעט אגדות. אחת מהן היא הצלחתה של סאן שלפיה, כשקושלה הקים אותה הוא התמקם שלושה ימים בלובי של חברת מחשוב גדולה בדרישה להיפגש עם המנכ"ל ועזב רק לאחר שהפגישה התקיימה.
העיתונות האמריקאית אוהבת לפרגן לקושלה שהגיע לעמק הסיליקון כבוגר צעיר של בית הספר להנדסה בניו דלהי. זה יותר מעשור מגדירים מגזינים, כמו "פורבס" ו"רד הרינג", את קושלה כעושה העסקות מספר אחת בעמק הסיליקון ומוביל כמעט בכל שנה את רשימת "אנשי המידיאס" - שיודעים להפוך חברות היי-טק לזהב עבור המשקיעים בהן.
גם בתקופה שלאחר התפוצצות הבועה, נשאר קושלה אחד הקולות הבולטים בעמק הסיליקון והוא למעשה אחד הראשונים שחזו אותה. באוקטובר 2000, הוא טען כי המשקיעים מטפחים בועה נוספת בתחום התקשורת האופטית ומשקיעים ביותר מדי חברות, כשאין לרובן סיכוי.
כיום קושלה בטוח שמתחילות בועות חדשות ומסוכנות לא פחות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות ננו-טכנולוגיה - תחום שמלהיב את המשקיעים בשנתיים האחרונות. "זה נראה לי מסוכן. אנשים יותר מדי מתלהבים מננו-טכנולוגיה, כשאין למעשה יישומים ושוק וקיימת סכנה מאוד גדולה בתחום".
בועות, אומר קושלה, תמיד יהיו בין השאר בגלל תהליך ההשקעה של קרנות ההון סיכון, שמתלהבות מתחומים מסוימים ומשקיעות בהם הרבה כסף. להערכתו, השוק התייצב ברמה יותר מפוקחת של מחירים בכמה מהתחומים הטכנולוגיים הבולטים ובהם הוא לא רואה סכנה לבועות חדשות.
בשנה האחרונה נקלעה תעשיית ההון סיכון האמריקאית לפולמוס ציבורי סביב הדרישה לחשוף את הסודות ואת הנתונים שלהן במסגרת חוק חופש המידע,
"חברות ההיי-טק הישראליות לא יכולות להצליח מישראל"
עודד חרמוני
6.6.2004 / 7:23