פרינטאר השלימה בסוף השבוע גיוס של 9 מיליון דולר מקרן הון סיכון אייפקס

לפני 40 שנה קשה היה לדמיין את המהפכות הטכנולוגיות שאנחנו עוברים כיום בכל שנה - מכוננים קשיחים זעירים בנפחים עצומים, דרך אמצעי תקשורת אלחוטיים ועד למעבדים מהירים המיוצרים בטכנולוגיית ייצור ננו-מטרית. ואולם אף שקשה להאמין, ישנן עדיין טכנולוגיות מרכזיות שנתקעו בשנות השישים, בלי שחל בהן שינוי מהותי מאז. המעגל החשמלי המודפס, אבן הבניין הבסיסית ביותר לכל מכשיר אלקטרוני, עם שוק של 15 מיליארד דולר, כמעט שלא השתנה מאז שנות השישים. הפער בינו לבין השבבים הזעירים והמעבדים המהירים המורכבים מעליו עצום, מה שמעכב את המזעור העתידי של מכשירים.



עשרות שנים מייצרים את המעגלים המודפסים באותה שיטה אטית, המזכירה במידה רבה את תהליך הקדם-דפוס שבו השתמשו לפני שסאייטקס הישראלית קידמה את ההדפסה הדיגיטלית. המעגל, המיוצר מנחושת, מוטבל באמבטיות עם חומרים מעכבי חמצון ונוצר על ידי חשיפה איטית לאור שמבליטה את שכבת הנחושת, שיוצרת את המעגל המודפס. בסופו של התהליך, המעגל מצופה באותו חומר ירוק המוכר ממכשירים אלקטרוניים.



ואולם כל תחום הייצור של מעגלים מודפסים ושבבים עובר כיום מהפכה שתשנה אותו מהיסוד. לא מעט חברות ישראליות משתתפות בתהליך זה, ובהן פרינטאר - חברה ישראלית קטנה של 20 איש, אשר שמרה עד כה על חשאיות, שהקימו יוצאי אורבוטק. החברה מתכננת לבצע מהפכה דומה לזו שעשתה סאיטקס בזמנו בדפוס - להפוך את הדפסת המעגלים לדיגיטלית, באמצעות הדפסת דיו.



פרינטאר התחילה למכור רק לפני חצי שנה, אך צבר ההזמנות לשנה הקרובה מגיע כבר לעשרה מיליון דולר. את החברה הקים לפני חמש שנים רון זהר יוצא חברת אורבוטק וסאייטקס ויז'ן, שניסה לשלב בין תהליכי הייצור של העולם האלקטרוני לבין תהליכי הדפסה. בשלב מוקדם הצטרף אליו עמי כספי, ממייסדי אורבוטק שמונה ליו"ר החברה, שגם נתן חלק גדול מהמימון הראשוני.



החברה פעלה עד כה ללא מימון של קרנות הון סיכון, אך בסוף השבוע נכנסה לחברה קרן ההון סיכון אייפקס עם השקעה של 7.6 מיליון דולר מתוך 9.1 מיליון דולר שגייסה החברה. שאר הכסף גויס מהמשקיעים הקודמים.



זהר מסביר את הבעיה של התעשייה: "יש כמה בעיות מרכזיות בתעשיית המעגלים המודפסים שמגיעה ל-15 מיליארד דולר בשנה. עלויות ייצור גבוהות של המעגל המודפס, שנעות כיום בין 100 דולר לאלפי דולרים, בהתאם למספר השכבות והנחושת ומחסומי המזעור. הייצור אמנם נעשה במפעלים פשוטים יחסית, אך התהליך הוא רב שכבתי ודומה לייצור שבבים. המחסום של התעשייה שלנו הוא עדיין בסדר הגודל של המוליכים. בעוד ששבבים מייצרים כיום ברזולוציה של עשירית המיקרון, בתעשיית המעגלים המודפסים עדיין עובדים בייצור של פי 50 בעובי המוליכים. כבר הרבה שנים שמזהים פה את הצורך בשידוד מערכות כדי למנוע את ההגבלה של השימוש בשבבים מתקדמים וזעירים".



לדבריו, בגלל המגבלות של הייצור הקיים, חברות רבות מעגלות פינות בתהליך. "מספיק שטועים בשכבה אחת של הייצור והמעגל לא יתפקד. אין פה מקום לטעויות".



הפתרון של פרינטאר הוא להדפיס את המעגלים באמצעות מדפסת דיגיטלית, בדומה מאוד להוצאות ספרים גדולות. "פיתחנו מדפסת ודיו, שמאפשרים גמישות ויעילות רבים יותר בסדרות הייצור. אין צורך בגלופות ואפשר למזער את המעגלים לגבולות שעד היום נראו רחוקים", הוא מוסיף.



באופן די מפתיע, למרות המגבלות והצורך, לא נוצרו בשוק ב-40 השנים האחרונות פתרונות טכנולוגיים לשנות את תהליך הייצור, ואין לחברה הצעירה אפילו מתחרה ישיר. גל חיות, שותף באייפקס שהוביל את ההשקעה, אומר כי תעשיית המעגלים המודפסים עובדת על מתח רווחים נמוך, וכל הוזלה בתהליך היא בגדר מהפכה. לדבריו, "המדפסת שלנו מאפשרת להוזיל באחוזים בודדים, עד ל-5% מעלות המוצר המורכב. זה חיסכון בעלות הייצור אך גם בזמן שבו יכול היצרן להעביר את המעגלים ללקוח".



לא רק התהליך דומה לעולם הדפוס, גם מודל ההשקעה דומה לו. פרינטאר, כמו חברות המדפסות הביתיות מתכננת לגזור את הקופונים בעיקר מהחומרים המתכלים, ולא רק מהמדפסות שעלותן מאות אלפי דולרים. החברה פיתחה דיו ייחודי שאותו היא מייצרת בעצמה ומתכוונת למכור ליצרנים. זהר וחיות מאמינים כי מדובר במהפכה אמיתית, אך עדיין נשארים מפוכחים לגבי תהליך האימוץ של הטכנולוגיה. "כרגע אנחנו כמעט לא משווקים, ומוכרים רק לאלו שפנו אלינו - ויש רשימה ארוכה כזו. אבל זה תהליך ארוך מאוד של שינוי של תהליכי ייצור בני עשרות שנים. בשלב זה אלו עדיין המאמצים הראשונים של הטכנולוגיה שרוצים לבדוק אותה. אבל בעתיד זה יתרחב למפעלים הגדולים שיצטרכו תהליך ייצור זול וזעיר יותר", אומר זהר.



חיות וזהר רואים את המכונות הראשונות של פרינטאר רק כשלב ראשון בתוך מהפכה כוללת יותר, שעתידה לשנות את עולם הייצור של מוליכים באמצעות הדפסה. "זו אמנם מהפכה בהתהוות שרק נמצאת בחיתוליה, אך ברור כבר היום שגם את המוליכים למחצה, אותם שבבים אקטיוויים שנבנים כיום במפעלי ייצור שעולים מיליארדי דולרים, אפשר להדפיס. במקום מפעלי הייצור נוכל בעוד פחות מ-20 שנה לראות בתי דפוס לשבבים. כבר כיום ניתן להדפיס נגדים וטרנזיסטורים. ההדפסה תשנה את עולם השבבים כפי שאנחנו מכירים אותו, והיא תגיע אפילו לצגים שטוחים מהדור הבא, מסוג OLED, שבהם ניתן יהיה להדפיס את הרכיבים האקטיוויים ולהוזיל אותם. בתי דפוס יוכלו לייצר שבבים", אומר זהר.