"החלופה הגרועה ביותר היא להפריט את בנק לאומי בלא גרעין שליטה, מבלי שיבוצעו תיקוני חקיקה שיקנו למפקח על הבנקים כלים להתמודד עם תרחישים אפוקליפטיים כגון אנשי קש שירצו להכניס אנשי העולם התחתון לבנקים", כך הזהיר המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן, בתיקון לחוק הבנקאות שנועד לאפשר את הפרטת בנק לאומי בלא גרעין שליטה.
הצעת החוק שהתקבלה לפני מספר חודשים בקריאה ראשונה נדונה בועדת הכספים לקראת אישורה בקריאה השנייה והשלישית.
להמן הוסיף כי הצעת החוק המוצעת מעניקה תשובה למצבים כאלה בזמן אמיתי, ומונעת את המצב שבו יהיה צורך לבצע חקיקה מהירה למניעת השתלטות של גורמי בלתי רצויים על הבנקים.
הצעת החוק, שזכתה להתנגדותם של הבנקים, קובעת בין היתר כי המפקח על הבנקים יוכל לפסול מועמדים שאינם עומדים בקריטריונים שיקבעו, ובהם: יו"ר בנק, מנכ"ל, דירקטוריון, מבקר פנימי, ארבעה מנהלים בכירים בבנק עם גרעין שליטה ו-17 מנהלים בכירים בבנק בלא גרעין שליטה.
להמן הוסיף כי "הפיקוח על הבנקים בישראל אינו נרחב בהשוואה לעולם, והוא חותר לפעול בהתאם לסטנדרטים הנדרשים והמקובלים בעולם. חלק מתיקוני החקיקה מוצעים לפי המלצותיה של משלחת קרן המטבע הבינלאומית, שבדקה את עמידתה של ישראל בסטנדרטים בינלאומיים. למשל: הסמכות שמוצעת בחוק למפקח על הבנקים לבדוק נושאי משרה ולפסול מועמדים שאינם ראויים מסיבות כגון חוסר יושר, עבר עיסקי ופשיטת רגל".
להמן הוסיף כי סעיפיה העיקריים של הצעת החוק מתייחסים להפרטת בנק לאומי בלא גרעין שליטה. "אסור שיווצר מצב שבו יהיה מי שישלוט בבנק בלא שקיבל היתר מפורש מהנגיד להיות בעל שליטה", הזהיר.
לדבריו, הצעת החוק קובעת, בין היתר, כי אם בעל מניות שלא קיבל היתר מהנגיד להיות בעל שליטה בבנק, יקבל החלטות באסיפה הכללית - הרי שההחלטות הללו לא יתקבלו. "מצב כזה, שבו אדם ישלוט בבנק בלא שקיבל היתר מהנגיד, הוא אסור", הוסיף להמן.
להמן הדגיש כי "במצב שכזה, או שבעל השליטה יצטרך לקבל היתר מהנגיד, או שההחלטות שקיבל במסגרת האסיפה הכללית יפסלו".
ח"כים בוועדה שאלו האם הסמכויות המוצעות למפקח על הבנקים אינן מרחיקות לכת. על כך חזר והשיב להמן, כי "מהלך ההפרטה בלא גרעין שליטה הוא מהפכני ורב אחריות, והאפשרות הגרועה היא לבצע הפרטה בלא לחוקק את החוק. הכי גרוע זה להפריט את הבנק בלא גרעין שליטה ולא לחוקק את החוק. במקרה כזה לא יהיו בידי המפקח על הבנקים הכלים להתמודד עם מצבים שבהם גורמים מסויימים שרכשו שליטה באופן בלתי מורשה, יהיו שולטים בבנק".
נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים הביעו התנגדות לסעיפי החוק. יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה, אמר כי הבעלים של הבנק מוטרדים ממתן האפשרות למפקח על הבנקים לפסול דירקטורים או מנהלים, מאחר שבכך יש פגיעה בזכויותיהם בבנק.
נחמה אמר עוד שהוא מוטרד מכך שהחוק המוצע יפגע במוטיבציה של משקיעים מחו"ל להשקיע ולרכוש מעל 5% ממניות הבנק, בשל הצורך לקבל היתר מהנגיד.
להמן השיב כי אינו רואה מניעה להעניק אישור בהליך מהיר וקצר למשקיע מחו"ל לרכוש מעל 5% ממניות הבנק, בלא להיות בעל שליטה בבנק. עם זאת, להמן הדגיש כי בעל מניות שירצה להשתלט על הבנק, יצטרך לקבל אישור לרכישת 5% ויותר ממניות הבנק.
יו"ר בנק לאומי, איתן רף, אמר כי הדירקטורים ממנים בזהירות את המנהלים. הדירקטוריון נושא באחריות למינוי לא נכון של בעל תפקיד, ולכן אינו רואה סיבה שהמפקח יתערב במינוי של מנהלים בבנקים.
על כך העיר להמן, כי "שיקול הדעת של המפקח צריך להיות זהיר ומבוסס. הוא לא יכול להתערב בנעשה בבנק בשרירות לב בלי שהוא מציג קריטריונים שקופים, ברורים ומוצדקים - שעליהם ניתן להגן בערכאות משפטיות".
להמן מזהיר: אסור שיווצר מצב שבו יהיה מי שישלוט בבנק לאומי בלא שקיבל היתר מפורש מהנגיד להיות בעל שליטה
צבי זרחיה
7.6.2004 / 14:47