הבנקים יפסידו 233 מ' שקל בגלל הרשויות המקומיות

בנק הפועלים פנה שוב הבוקר לאוצר, והציע מתכונת מוסכמת שתאפשר לעובדי הרשויות לקבל את משכורותיהם באופן מיידי. ראשי הבנק מתנגדים לכוונת האוצר לעגן בחקיקה פטור מעיקולים לכספים שמעביר משרד האוצר לרשויות, וזאת כדי שהאחרונים יוכלו לשחרר כספים לעובדיהם, שבחלק מהרשויות לא קיבלו משכורות מזה חודשים רבים.

על פי חוק "הסרת חסמים מתוכניות הבראה", שכבר עבר בממשלה ביום ראשון האחרון, במשך שלוש שנים יהיו הכספים שמקצה משרד הפנים לרשויות הקורסות כלכלית פטורים מעיקולים. התקציבים שיהיו פטורים מעיקולים הם כספי תוכניות ההבראה, התקציב לכיסוי חובות הגירעון המצטבר של הרשות, והוצאות חד פעמיות לפיטורי עובדים - צעד המלווה כל תוכנית הבראה.

בנוסף, כדי שהרשויות המצויות במשבר כלכלי יוכלו להתקיים גם מהכנסותיהן ולא יהיו סמוכות רק על שולחן הממשלה, החוק שאושר מקנה חסינות מעיקולים להכנסות הרשות המקומית לתקופה של חצי שנה. בשלושת החודשים הראשונים, החסינות מעיקולים מוקנית לכל הכנסות הרשות המקומית מארנונה, ובשלושת החודשים הנוספים החסינות היא על מחצית ההכנסות.

כידוע, במסגרת הסדר שנערך בעבר בין האוצר, הרשויות והבנקים בחתימת החשב הכללי של האוצר, נקבע כי חלק מהתשלומים שמגיעים לרשויות מהאוצר ומתשלומי הארנונה השוטפת שלהם, יועברו לבנקים כפירעון הקרן והריבית על החובות של הרשויות לבנקים, שנאמדים במיליארדי שקלים.

לנוכח מצוקת המזומנים ברשויות המקומיות, שגרמה לכך שבחלק מהן מעוכבים התשלומים לעובדים מזה חודשים רבים והביאה את העובדים לפת לחם, מנסה האוצר לחוקק את החוק שיאפשר לו לעקוף את העיקולים על הכספים המגיעים לרשויות, ולהעביר את הכספים ישירות לעובדים.

החוק החדש, אם יצא אל הפועל, ימנע מהבנקים לקבל את התשלומים המגיעים להם בגין החובות של הרשויות במחצית השנייה של שנת 2004. על פי הערכות, החוב של הרשויות לבנק הפועלים מהווה כ-30% מהחוב הכולל שלהם למערכת.

בדו"ח השנתי של בנק הפועלים לשנת 2003 מופיעים חובות של כ-4.93 מיליארד שקל של הרשויות המקומיות. מירון קצפ, האנליסט הראשי של חברת מנורה גאון, מעריך כי מתוך החוב לעיל, סכום של כ-2 מיליארד שקל משויך לעיריות שנמצאות בקשיים.

בבנק הפועלים מציינים כי הבנק אמנם מתנגד ליוזמת החקיקה, אך כדי לעזור לרשויות ולעובדיהן, הוא מוכן לוותר באופן וולונטרי על התשלומים לעיל בששת החודשים הקרובים. בבנק מתנים את העניין בשני תנאים שקשורים אחד בשני. ראשית, בבנק מוכנים לוותר על הסכומים שמגיעים לו בתנאי שכספים אלה ישמשו למטרה אחת בלבד - תשלום המשכורות לעובדי הרשויות. כנגזרת מכך, בבנק מתנגדים לכך שהכספים ישמשו לפירעון חובות של הרשויות לחברות ממשלתיות, כגון חברת החשמל או מקורות.

בבנק טוענים כי לא ייתכן שמדינת ישראל תיקח בחוק רכוש של הבנקים, ותשתמש בו לתשלום חובות לחברות ממשלתיות. מבחינת הבנק, הריבית על החוב השוטף זהה לתשלום החוב לחברת החשמל, ואין כל סיבה להפלות בין הפירמות. בנוסף, בבנק מתנגדים לחקיקה בטענה שהדבר יפתח פתח להארכת תוקף החוק בסוף השנה, וזאת מתוך הנחה שקיימת סבירות נמוכה שהמצב ברשויות ישתפר מהותית עד סוף השנה.

סך הכנסות הריבית של הבנק בגין החוב של הרשויות המקומיות הסתכם ב-2003 בכ-343 מיליון שקל. קצפ מעריך כי ההכנסות בגין החובות של הרשויות שמצויות בקשיים הסתכמו בכ-140-150 מיליון שקל.

המשמעות היא כי בנק הפועלים ייאלץ לוותר על הכנסות ריבית של כ-70 מיליון שקל בגין ההתפתחויות לעיל, הן אם יעברו בחקיקה והן אם תתקבל ההצעה של הבנק לוותר על החוב בלי חקיקה. המערכת כולה תידרש, על פי הערכות, לוותר על הכנסות מימון של כ-233 מיליון שקל בגין ההסדר המוצע לרשויות.

קצפ מעריך כי הסכום לעיל יבוא לידי ביטוי בדו"חות הבנקים בירידה של הכנסות המימון של הבנקים ובעלייה של ההפרשות לחובות מסופקים שלהם. בנוסף, הוא מעריך שהמהלך יביא להעברת חלק מהחובות של הרשויות המקומיות אל סעיף החובות הבעייתיים במאזני הבנקים.