עלייה של 23% במספר המובטלים שהתייאשו מחיפוש עבודה ב-2003 - ל-53 אלף

מספר המתייאשים מחיפוש עבודה - אזרחים בגילאי כוח העבודה שלא ביצעו חיפוש יזום של עבודה (באמצעות לשכות העבודה או פנייה למעסיקים) - גדל ב-2003 בכ-23% לכ-53 אלף, לעומת 43.3 אלף ב-2002, כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-2001 נאמד מספר המתייאשים מחיפוש עבודה ב-40 אלף. המתייאשים מוגדרים כמי שלא חיפשו עבודה בארבעת השבועות שקדמו לסקר הלמ"ס, אף שחיפשו עבודה בתקופה קודמת.



בנתוני האבטלה שמפרסמת הלמ"ס לא נכללים המתייאשים מכיוון שאינם נכללים בכוח העבודה, הכולל מועסקים ובלתי מועסקים המצהירים כי חיפשו עבודה באופן אקטיווי בזמן שקדם לסקר (ארבעה שבועות). כוח העבודה מנה כ-2.646 מיליון איש ואשה ברבעון הרביעי של 2003.



מספר הבלתי מועסקים ברבעון האחרון של 2003 הסתכם בכ-288 אלף, ואם מוסיפים עליו גם את מספר המתייאשים מחיפוש עבודה מגיע מספר המובטלים לכ-340 אלף. שיעור האבטלה שנאמד ברבעון האחרון של 2003 בכ-10.9% גדל לכדי 12.6% בחישוב הכולל את מספר המתייאשים.







מהנתונים עולה עוד כי כ-28 אלף מתוך המתייאשים (52.7%) טוענים כי אין עבודה מתאימה במקום מגוריהם; כ-9.3 אלף מתוכם (17.5%) מטילים את האשם בכך שאין עבודה מתאימה במקצועם; כ-5 אלף מהם (כ-10%) התייאשו מחיפוש עבודה בשל חוסר ניסיון, הכשרה או שפה; וכ-7.4 אלף מהם (14%) התייאשו מחיפוש עבודה בשל גילם (צעירים מדי או מבוגרים מדי).



כמחצית מהמתייאשים הם יהודים. בקרב המתייאשים שאינם יהודים הסיבה העיקרית להתייאשות מחיפוש עבודה נובעת ממחסור בעבודה מתאימה באזור המגורים (כ-73%).



במקביל לעלייה במספר המיואשים פירסמה באחרונה הלמ"ס גם נתונים המצביעים על עלייה במשך חיפוש העבודה ב-2003. שיעור מחפשי העבודה במשך יותר מחצי שנה עלה ב-2003 ל-37% לעומת כ-32% ב-2002. שיעור מחפשי העבודה במשך יותר משנה עלה ב-2003 ל-18% לעומת כ-13.5% ב-2002. ברבעון הראשון של 2004 נרשמה ירידה קלה בשיעור האבטלה ל-10.8% ועלייה של 0.1% בכוח העבודה לכ-2.671 מיליון אזרחים - 55.1% מכלל אזרחי ישראל.