השופטת גילאור מטיחה: "המדינה אינה מעונינת בהמשך קיום תעשיות אלקטרוכימיות ואינה מוטרדת ממצב העובדים"

שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בילהה גילאור מינתה אתמול את הכונס הרשמי, עו"ד שלמה שחר, כמפרק הזמני של תעשיות אלקטרוכימיות , וכן מינתה את עו"ד צוריאל לביא ורו"ח גבי טרבלסי, מי שהיו הנאמנים של החברה בתקופת הקפאת ההליכים שלה כמנהלים מיוחדים לצידו של הכנ"ר.



השניים ימשיכו לפעול למציאת משקיע לחברה כאשר השופטת הורתה להם לפרסם את דבר מכירת החברה ברחבי העולם, כדי לעניין משקיעים פוטנציאליים. כיום, מנסים המנהלים המיוחדים למכור את מפעל ייצור הפי.וי.סי שהפסיק לפעול בשנה שעברה, עקב שריפה שפרצה בו, לקבוצת משקיעים שמגובשת ע"י בעלת השליטה בחברה - קבוצת ICC בראשותו של ג'ון פרבר. אותה קבוצה כוללת את חברת ההשקעות אדגל הולדינגס שבבעלות איש העסקים רן קרול.



לפני כחודשיים הסתיימה תקופת הקפאת ההליכים בחברה לאחר שהנאמנים לא הצליחו לגבש הסדר נושים מוסכם בעיקר לאור בעיות שהתעוררו מול המשרד לאיכות הסביבה, בנוגע לפינוי רעלים המצויים בשטחו של המפעל.



בעקבות זאת, עתרו הבנקים הנושים של החברה שחובותיה אליהם נאמדים כיום בכ-250 מיליון שקל לפירוק החברה, ומינויו של הכנ"ר כמפרק זמני שלה, כאשר הנאמנים כאמור מונו כמנהלים מיוחדים להמשך המו"מ לגיבוש הסדר למכירת המפעל.



המנהלים המיוחדים המשיכו לנהל את המו"מ מול המשקיעים הפוטנציאליים, ובמקביל ניהלו התדיינות מול המשרד לאיכות הסביבה שטען כי הם אחראים לפינוי הפסולת הרעילה משטח המפעל וכי המימון לפינוי צריך להיות מוטל על הבנקים אשר להם משועבדים נכסי החברה.



המנהלים המיוחדים טענו, מנגד, כי אין להטיל עליהם אחריות זו ויש להטיל אותה ואת מימונה על המדינה ולעשות זאת לאחר מינוי של הכנ"ר כמפרק זמני לחברה.



הכנ"ר מצידו התנגד למינויו כמפרק זמני, וטען כי על הבנקים לבקש מינויו של כונס נכסים מטעמם, וכי בקשתם למנותו לתפקיד מטרתה להעמיס עליו את האחריות לנעשה בחברה, במקום לשאת בעצמם.



לאור מכלול הבעיות שנוצרו, פנו עובדי החברה המיוצגים ע"י עו"ד אופיר רונן בבקשות דחופות לביהמ"ש להורות על דחיית הדיון, בבקשה לפירוק קבוע עד לאחר מכירת המפעל, ולהורות למנהלים המיוחדים להתחיל באופן מיידי בשיקום נזקי השריפה, כדי להביא את המפעל למצב ייצור מלא.



עוד ביקשו העובדים, כי ביהמ"ש יורה למנהלים המיוחדים לפרסם הזמנה להציע הצעות למכירת המפעל ברחבי העולם ולא להסתפק במו"מ עם המשקיע הקיים, שכן לטענתם המשקיע הפוטנציאלי, רן קרול, אינו מעוניין להגיע להסדר נושים במסגרת הליכי הפירוק, ולשלם לעובדים את חובות העבר וכן אינו מתחייב להעסיק את העובדים לאחר הרכישה.



העובדים טענו בבקשה כי שיקום המפעל יביא למיקסום המחיר שיתקבל במכירתו שכן כיום מחיר ה-פי וי סי בשוק העולמי עומד על שיא של 1,000 דולר לטון, כאשר בעת כניסתו של המפעל להקפאת הליכים המחיר היה בשפל של 440 דולר לטון.



במקביל ביקשו העובדים כי לאחר שימונה לחברה מפרק זמני יש להורות לו לפתוח בחקירה כנגד I.C.C ושאר בעלי המניות ומנהליה לגבי האירועים שהביאו את החברה למצבה כיום ובמיוחד נושא פיצול החברה לשתי חברות - תעשיות אלקטרוכימיות ופרוטרום, כאשר האחת קרסה, בעוד השנייה שווה כיום למעלה מ-750 מיליון שקל.



אתמול קיימה השופטת גילאור דיון בכל הנושאים שעמדו על סדר היום, שבסופו החליטה כאמור למנות את הכנ"ר כמפרק זמני לחברה.



גילאור מתחה בהחלטתה ביקורת חריפה ביותר על המדינה תוך שהיא מציינת כי ניכר מטענות נציגי המשרד לאיכות הסביבה כי "המדינה אינה מעוניינת בהמשך קיומה של החברה ואינה מוטרדת באופן אמיתי ממצבם של העובדים שישארו ללא פרנסה".



השופטת מותחת ביקורת גם על עמדת המדינה לפיה למרות שהמפעל הוא יצרן בלעדי בישראל של פי וי סי לתעשיית הפלסטיק המדינה טוענת כי אין הכרח לייצר חומר זה בישראל וניתן לייבאו מחו"ל.



השופטת קובעת בהחלטה כי מימון פינוי הרעלים מהמפעל יתחלק בין הבנקים למדינה ויחשב כהוצאות פירוק.



השופטת קובעת כי הכנ"ר לאחר מינויו יבחן את הבקשה לשיקום המפעל כולו וכן לשאלה האם יש לחקור את פעילות ICC.