סם ברונפלד: "פני הבורסה כפני המדינה"

"פני הבורסה כפני המדינה וכלכלתה", כך סבור סם (שאול) ברונפלד, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שהתארח אתמול בפורום תל אביב של TheMarker.com.

"ימים אלה הם לא טובים מכל בחינה שהיא. לעומת זאת, בשנה שעברה בזמן הזה היו מחזורי המניות למעלה מ-600 מיליון שקל. בטווח הארוך ההשקעה במניות היכתה את כל התשואות של כל אפיקי ההשקעה האחרים. בטווחים קצרים יותר הצלחת ההשקעה קשורה בתזמון נכון של הכניסה והיציאה מהשוק. עניין לא קל, אחרת כולנו היינו עשירים גדולים", אמר ברונפלד.

ברונפלד המליץ למשקיעים המודאגים לחכות בסבלנות לפתרון הקשיים הנוכחיים ולראות איך הבורסה תגיב בסופו של דבר.

סם (שאול) ברונפלד משמש כמנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב משנת 1991. לברונפלד רקורד מכובד בתחום הפיננסי. בשנים 1984-1964 עבד בבנק ישראל בשורה של תפקידים: כלכלן ראשי במחלקת המחקר, מנהל הפעולות בשוק הפתוח ומינהל מלוות המדינה ומנהל מחלקת מטבע חוץ. בשנים 1986-1984 עבד בבנק כללי לישראל בתפקיד מנהל חטיבת ההשקעות.

בשנים 1991-1986 כיהן כמשנה למנכ"ל ומנהל המחלקה הכלכלית של הבורסה לניירות ערך בתל אביב - תפקיד שממנו זינק אל כורסת המנכ"ל.

לאחרונה נדרשת הנהלת הבורסה בתל אביב, וברונפלד בראשה, למספר סוגיות, בהן: תקנות הרישום הכפול, מסקנות ועדת ברנע (שפירסמה לאחרונה דו"ח מיוחד בנושא הדו"חות הכספיים שמגישות החברות הציבוריות), מיסוי רווחי הון, וכמובן - מחזורי המסחר הנמוכים במיוחד בתקופה האחרונה. סוגיות אלו באו לידי ביטוי בשאלות שהעלו הגולשים בפני ברונפלד.

מה מונע מהבורסה לפרוץ קדימה ולהוות מכשיר מקצועי ואמין לגיוס משאבים לפיתוח הכלכלה? איך ניתן לשרש תופעות נחשלות של הבורסה בישראל, כך שתוכל למשוך יותר משקיעים ותניב להם תשואה נאה?

"החברות הבורסאיות מושפעות, מה לעשות, מהמצב הכללי במדינה ובעולם. לצערנו, מפולת נאסד"ק והאינתיפאדה משפיעות שלילית על רווחי החברות ומצב הרוח של המשקיעים. בתנאים אלה לא ייפלא שדימוי שוק ההון אינו משופר. נסה להיזכר בשנת 1999, שבה עלה מדד ת"א 100 בלמעלה מ-60%. בתחילת 2000 היתה האווירה שונה לגמרי, ואני מאמין שעוד נחזור אליה".

הרבה חברות שנסחרות בנאסד"ק מעוניינות להירשם למסחר גם בבורסה בת"א. מהם היתרונות של רישום כפול שכזה?

"יש בכך מספר יתרונות: הרחבת בסיס המשקיעים של החברה כתוצאה ממשקיעים ישראלים נוספים שיסחרו במניות בגלל הוזלת העלויות, שעות המסחר הנוחות והקלת הנגישות, משקיעים מוסדיים המוגבלים בהשקעות בחו"ל, קרנות השקעה בשווקים מתעוררים ומשקיעים הפעילים באופציות בת"א 25. החברות הישראליות בולטות בגודלן בת"א ומוכרות יותר לציבור המשקיעים. יתרונות נוספים (למשקיעים ויתרונות במיסוי) ניתן למצוא באתר הבורסה במאמרה של רונית הראל-בן זאב".

מדוע לא התנגדת למיסוי רווחי הון בבורסה? מדוע לא נאבקת עבור הגמלאים והחוסכים הקטנים? האם לא הבנת שאם אדם שמשקיע סכום של כמה עשרות אלפי שקלים יצטרך למלא דו"חות למס הכנסה, הוא יעדיף לצאת מהבורסה?

"הנימוקים שהעלית גרמו, כנראה, למחשבה שנייה (אצל ראשי האוצר) שעליה מדווחת התקשורת. שר האוצר התבטא כבר, במפורש, בזכות אי הטלת המס על משקיעים קטנים, ומנכ"ל משרד רה"מ גם הוא הביע את דעתו נגד הטלת מס רווחי הון.

"הבורסה התבטאה באופן קולני וברור נגד הטלת מס מחזור על המסחר במניות ותמכה בעמדתו של נציב מס הכנסה, מר יוני קפלן, שהתנגד להטלת מס כזה".

מדוע, זמן קצר לפני פקיעת האופציות, מוסיפים אופציות חדשות למסחר?

"יום הפקיעה הוא רגע של אמת עבור הסוחרים באופציות לסוגיהן. לכן, חשוב מאוד לאפשר להם את מירב הגמישות בביצוע האסטרטגיות השונות, ולתת מחירי מימוש רבים ככל האפשר בהתקרב יום הפקיעה.

"עניין זה הוא פחות קריטי בימים שאינם סמוכים לפקיעה. בימים אלה ניתן להסתפק במעט פחות מחירי מימוש, ובכך משפרים את הנזילות של האופציות ה'וותיקות'".

מדוע אין אופציות על מניות ספציפיות הנכללות במדד המעו"ף , בנוסף לאופציות על המדד, בדומה למסחר בבורסת הנאסד"ק?

"אנחנו מתכוונים להשיק אופציות על מניות בודדות בבורסה בתל אביב והתחלנו לעבוד בכיוון זה. אבל (גדול), לדעתי, רק ב-5 מניות יש סחירות מספקת שתאפשר לסחור באופציות עליהן מבלי לפגוע בתקינות המסחר והגינותו. עם זאת, ניסיון מוצלח עם 5 הגדולות יכול להפתיע לטובה, ואז תגדל רשימת המניות המועמדות להנפקת אופציות עליהן".

מדוע אין אופציות על מדד תל-טק?

"הבורסה נמצאת בשלבים אחרונים של הגדרת מדד תל-טק 15, ואח"כ נתחיל לסחור באופציות על המדד בתקווה שהשוק ומחזורי המסחר יאפשרו את המהלך".

כיצד הנהלת הבורסה מאפשרת, בשלב הפתיחה, עלייה או ירידת מניה במחזור של שקל אחד ולפעמים בעשרות אחוזים?

"מערכת 'רצף' מפעילה אלגוריתם המיועד למנוע תנודות חריפות בשער הנעילה, כאשר נעשות עסקות במחזורים נמוכים. למשל, אם השער עלה ב-10% במחזור של 200 שקל בלבד, הרי ששער הנעילה שייקבע ב'רצף' יצביע על עלייה של 1% בלבד. שער הנעילה הוא השער הרלוונטי לשערוך ניירות ערך, קרנות נאמנות וכו'".

מדוע אי אפשר לבטל פקודה ברבע שעה לפני פתיחת המסחר והאם הזרמת פקודה נגדית כדי לבטל מותרת?

"האיסור לבטל פקודות ב-15 הדקות האחרונות של מסחר טרום הפתיחה נקבע על מנת להקשות על הרצת שערים לקראת מסחר הפתיחה. זוהי מטרה חשובה מאוד, בעיקר בימי הפקיעה של האופציות על מדד ת"א 25. בכל אשר תעשה, זכור ואל תשכח, השפעה על שערים בדרכי תרמית היא עבירה פלילית. ואידך זיל גמור".

מדוע אין הבורסה משרשת את משחקי הפקיעה במעו"ף? למה לא לקבוע שער פקיעה בשעה אקראית ביום (בדומה לדולר יציג) ולא רק במספר דקות. האם הבורסה מעוניינת במשחקים אלו שמביאים לה עמלות רבות?

"המנגנון הקיים כולל שני יתרונות: האחד, פקיעה במועד אקראי, והשני, פקיעה במסחר פתיחה רב צדדי במחזור גבוה (אתמול, למשל, למעלה מ-200 מיליון שקל). המנגנון הקיים מאפשר לפעול בנכס הבסיס באותו מדד בדיוק בו פוקעות האופציות".