גילת רוצה לרכוש את HNS - אבל המכשולים גבוהים מאוד

מאת עידו אלון ועמי גינזבורג



הידיעות על עסקת ענק שרוקמת חברת גילת רשתות לוויין עשו גלים בעיקר במנייתה, שעלתה בכמעט 30% בשבועיים. לפי הערכות, מנסה גילת לרכוש את חטיבת הלוויינים של יוז, HNS. לצורך גיבוש העסקה, פנתה גילת, ללא תיווכו של בנק השקעות, לבנק זר ול-3-2 קרנות Private Equity זרות במטרה לגייס כ-400 מיליון דולר. סכום זה, יחד עם כ-53 מיליון דולר המצויים בקופתה, עשויים להספיק לרכישת HNS שהוערכה בידי סיטיגרופ ב-425 מיליון דולר.



HNS היא המתחרה הגדולה של גילת בתחום תחנות הלוויין הזעירות לתקשורת נתונים. על פי אומדנים שונים, מחזיקות שתי החברות בכ-85%-80% משוק ה-VSAT העולמי, כאשר ל-HNS, שלה מכירות של כ-400 מיליון דולר בשנה, יש עדיין יתרון קטן על פני גילת שמוכרת כיום בקצב של כ-220-200 מיליון דולר בשנה.







המשקיעים בבורסה קיבלו את המהלך בהתלהבות, כפי שניתן לראות מהתנהגות המניה. בעיני רוחם הם כבר ראו את גילת שולטת על השוק כולו, וגוזרת רווחים נאים משליטה זו. אלא שהמכשולים הניצבים בפני יו"ר גילת שלמה רודב ומנכ"ל החברה אורן מוסט להשלמת עסקה לרכישת HNS נראים גבוהים מאוד.



הסוגיה הבעייתית הראשונה היא מימון העסקה. לגילת יש רקורד דל למדי בכל הקשור לייצור רווחים והיסטוריה של פירעון חובות. במצב כזה, לא קל יהיה לה לגייס מימון להרמת עסקה כה גדולה. גם אם תצליח לגייס מימון, עלולה גילת להידרש לשלם ריביות גבוהות כיאה לפרופיל הסיכון שבעסקה, דבר שעלול להעמיד בספק את כדאיות העסקה כולה.



גילת, אחרי כל מהלכי הארגון מחדש שביצעה, עדיין רושמת הפסדים תפעוליים גבוהים. כך ברבעון הראשון של 2004 היה לחברה הפסד תפעולי של 7.2 מיליון דולר. זאת, לאחר שבשלוש השנים האחרונות היא צברה הפסד מצרפי של 640 מיליון דולר. בעקבות מצבה הפיננסי נאלצה החברה לבצע הסדר נושים מסובך שעיקרו המרת חוב למניות החברה.



למרות זאת, ייתכן שהחלפתה של הנהלת גילת לפני כשנה פתרה מעט מבעיות האמון בחברה, ודלתות בתי ההשקעות השונים בישראל ובחו"ל חוזרים להיפתח בפניו של רודב. לפיכך, נראה שלפחות את השלב הראשון במכרז לרכישת HNS תוכל גילת לצלוח איכשהו.



אלא שאז יעמוד מולה מכשול גבוה בהרבה. כדי לרכוש את מתחרתה הגדולה תזדקק גילת לאישורם של הגורמים האמונים על חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב. גורמים אלו לא יאהבו לראות שתי חברות דומות ששולטות על שוק אחד מתמזגות לפתע ומעלות מחירים ללקחותיהם בלי פיקוח.



הגורמים הרגולטוריים בארה"ב בדרך כלל אינם ששים ליצור מונופול בתחום הספקת התקשורות לאזורי פריפריה. הדוגמה הבולטת לכך היתה התנגדותם של הרגולטורים לעסקת הענק שניסתה לבצע לפני שנתיים חברת אקוסטאר לרכישת חברת יוז, החברה האם של HNS.



אקוסטאר ניסתה לרכוש את יוז במהלך שהיה יוצר מונופול בהספקת טלוויזיה בלוויין. אלא שמשרד המשפטים, נציבות הסחר הפדרלית ו-23 מדינות וגופים אחרים התייצבו כדי למנוע את העסקה שעלולה היתה לפגוע בתנאים שמקבלות האוכלוסיות בפריפריה בארה"ב. ביטול המיזוג עלה ממון רב לאקוסטאר, 600 מיליון דולר ששולמו כפיצוי ליוז, והיא גם נאלצה לראות את המתחרה ניוז קורפ משלימה את העסקה במקומה. עיכוב העסקה הזיק גם ליוז, שכן העסקה עם ניוז קורפ התעכבה במשך יותר משנה רק כדי לראות אם אקוסטאר אכן תקבל אישור למיזוג.



HNS וגילת הקטנה ממנה משמעותית ניצבות לפני בעיה דומה. מקור המעורה בעסקי גילת הסביר אתמול כי החשש מפני הרגולטור יקשה מאוד על גילת לזכות בחטיבה, מאחר שיוז לא תרצה להיכנס לעימות חזיתי נוסף עם הרשות להגבלים עסקיים. "יוז עשויה להעדיף קונה שמציע 300 מיליון דולר ללא בעיות עם הרגולטור על פני כל הצעה של גילת. הממונה על ההגבלים העסקיים צפוי לערום קשיים בעסקה מעין זו, אם כי אלו סוגיות שבסופו של דבר ניתן לפתור. הבעיה היא שליוז אין כל אינטרס להתעסק עם בעיות כאלו כשיש לה גם הצעות אחרות", הוא אמר. לכן הוא מעריך כי יוז תבחר בסבירות גבוהה באחת המתחרות האחרות במכרז. בגילת סירבו להתייחס לדברים.



גילת נשלטת על ידי שורה של משקיעים פיננסיים, שהגיעו לאחזקות אלו בעקבות הסדר הנושים שהובילה החברה. אלו כוללים את אנשי העסקים אליעזר פישמן (10%), מאיר שמיר (4.3%), והבנקים דיסקונט (3%) והפועלים (14.9%). החברה רשמה ברבעון הראשון של 2004 הפסד של 6.5 מיליון דולר על הכנסות של 57.4 מיליון דולר. בעקבות העליות של השבועות האחרונים הגיעה החברה לשווי שוק של 150 מיליון דולר.