בית משפט השלום גזר מאסר על תנאי למשך 9 חודשים וקנס בסך 150 א' ש' על שמעון קדם שהורשע בביצוע עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר היום עונש קל של מאסר על תנאי למשך 9 חודשים וקנס בסך 150 אלף שקל על שמעון (צ'פאי) קדם, בעל השליטה בחברות הנדל"ן הציבוריות מ.ת.מ ומאגרי בנייה. העונש הוטל על צ'פאי לאחר שהורשע בביצוע עבירות מס בהיקף של כמיליון שקל ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד.



המדובר בעבירות מס שבוצעו במהלך שנות ה-80', כאשר קדם הוציא כחצי מיליון דולר ו-175 אלף מארק לחשבונות בנק בשווייץ מבלי להצהיר עליהם ובניגוד לחוקי הפיקוח על המטבע שהיו קיימים באותה תקופה ובוטלו. השופטת זיווה הדסי הרמן החליטה להקל בעונשו של קדם לאור התמשכות ההליכים בתיק, שנמשכו יותר מ-10 שנים מיום חקירתו במשרדי מס הכנסה ועד ליום בו גזרה עליו את העונש ולאור העובדה שקדם הגיע להסדר עם רשויות המס בנוגע לכספים שהיה חייב להם.



קדם, בן 70, משמש כמנהל ויו"ר מועצת המנהלים במ.ת.מ ומאגרי בנייה חברות העסקות בעבודות קבלניות ובהשכרת נכסים למשרדים, לתעשייה זעירה ולמסחר. גם מדינת ישראל נמנית בין שוכרי הנכסים של החברות (למשל, בניין בית המשפט לנוער ברחוב שוקן בתל אביב). החברות מנוהלות על ידי קדם ובני משפחתו, והן בעלות מחזורי פעילות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.



קדם הורשע בביצוע העבירות לאחר שנקבע כי עשה שימוש באנשי קש ובאנשי מקצוע כדי להתחמק במרמה מתשלום מס. הפרשייה נחשפה בעקבות תביעה כספית שהגיש נגד קדם ב-1994 ג'ון ג'ונס - תושב חוץ בעל אזרחות בריטית, שלפי האישום שימש כאיש קש לצורך ביצוע העבירות. המדובר בעבירות שבוצעו במהלך שנות ה-80', כאשר קדם שימש מנהל ובעל שליטה ביחד עם אשתו בחברת אשכולות השקעות שהחזיקה ב-50% ממניות חניון רוזנברג בתל אביב.



על פי כתב האישום קדם הציג מצגים כוזבים בפני רשויות המס כי חברת אשכולות לקחה שתי הלוואות מג'ונס, האחת בגובה 468 אלף דולר והשנייה בגובה 175 אלף מארק. השופטת קיבלה את עמדת הפרקליטות, שיוצגה על ידי עו"ד דינה רדלמן, כי הכספים שהוזרמו לאשכולות כהלוואות היו למעשה כספים של קדם עצמו והעברת הכספים לאשכולות והצגתם כהלוואות נעשו כדי להקטין את שיעור ניכויי המס במקור מההכנסות מתקבולי הריבית.



בעדותו בבית המשפט אמר קדם, שיוצג על ידי עורכי הדין יגאל ארנון ובנימין חורף, שהוא אינו מבין בחשבונאות, ולכן נאלץ להיעזר בצוות של מביני עניין. בעדותו ציין כי הוא עוסק בתחום השיפוצים מאז שיחרורו מצה"ל והשכלתו היא שמונה שנות לימוד. לטענתו הוא חתם על הניירת שהגישו לו המומחים שהעסיק באופן עיוור, כחותמת גומי. קדם טען כי מדובר בסכומים קטנים יחסית להיקף עסקיו, ולכן לא יעלה על הדעת כי אדם במעמדו יבצע עבירות עבור סכומים "פעוטים".



השופטת דחתה את טענותיו של קדם וקבעה כי הוא מבין היטב בעסקים אותם הוא מנהל ביד רמה בעצמו. השופטת הדסי הרמן ציינה כי קדם אמנם נעזר באנשי מקצוע אך מדובר בעושי דברו, הסרים למשמעתו. "עובדיו של הנאשם, גם אם רם מעמדם, הם בבחינת פיונים על לוח השחמט - הוא מי שמוליכם על פני הלוח, הוא מי שמושך בחוטים ומובילם אל עבר מטרתו (...). התוצאה היא, כי הנאשם, שהוא בעל המאה, הוא גם בעל הדעה", קבעה השופטת.



לפני שנגזר עליו העונש הביע קדם חרטה על המעשים. לדבריו הוא החזיר את כספו מחו"ל "בדרך טיפשית" והוא לא צפה את תוצאות מעשיו. קדם הוסיף כי במשך כל תקופת פעילותו העסקית, כ-50 שנה, הוא והחברות שבבעלותו שילמו לרשויות המס מיסים כדין וכי לא היתה לו כוונה להונות את רשויות המס. קדם הדגיש כי כל מה שנגרע מקופת המדינה שולם בחזרה בצירוף ריבית וקנס.