מאת הדר חורש
בערב יום העצמאות ה-53 שלחה נוקיה לישראל את ג'ו בארט לסבב פגישות עם מנהלי חברות סלולר מקומיות. בארט הוא ראש מחלקת קשרי השוק של הדור השלישי בנוקיה, כלומר, משווק תשתית לאינטרנט סלולרי רחב פס. העובדה שלנוקיה אין עדיין מערכות כאלה אינה מפריעה לבארט, וגם לא צריכה להפריע לו. בארט מוכר חלום שיתגשם במוקדם או במאוחר, ולדבריו יימצאו לו גם קונים.
לנוקיה יש כבר 20 לקוחות גדולים שהזמינו תשתית לדור השלישי. פרישה ראשונה של מערכות לצורכי ניסוי עתידה להתבצע באמצע השנה, ומערכת מסחרית תשווק כבר באוקטובר. אבל מנויי הסלולר בישראל, או במקום אחר בעולם, אינם צריכים לזנק מהכורסה: מכשירי הטלפון עתידים להופיע מתישהו בשנה הבאה, אם הכל ילך כמתוכנן. אבל בשוק התקשורת של 2001 מעט מאוד דברים מתקדמים כך.
דווקא בתקופת המשבר משמשת נוקיה מושא הערצה. היא נמנית עם ענקי התקשורת המעטים שלא פירסמו אזהרת רווח, ומנהליה גאים בתחזיות השוק שלהם. ברבעון הראשון של השנה הסתכמו הכנסותיה ב-8 מיליארד דולר - גידול של 22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהיתה מצוינת אף היא. הרווח ברבעון הראשון הסתכם במיליארד דולר, על פי נתונים ראשוניים.
נוקיה היא יצרנית הסלולר המובילה באירופה, וב-99' היתה הראשונה שהוציאה לשוק מכשירי אינטרנט סלולרי בפרוטוקול Wireless Application Protocol) WAP). מנהל שיווק מכשירי הטלפון של נוקיה בקבוצת יורוקום, אירה קהאן, אומר כי כל מכשיר שני הנמכר בישראל מיוצר בידי נוקיה ומעריך כי בשוק המקומי יש יותר מ-1.5 מיליון מכשירים מתוצרת החברה.
בשבועות האחרונים ממקדת נוקיה מתקפת יחסי ציבור לשיווק מערכות בישראל. המכרז החם ביותר הוא מכרז סלקום להקמת רשת תקשורת סלולרית חדשה, בהשקעה של כ-300 מיליון דולר. נוקיה מתמודדת על המכרז לצד אריקסון, השכנה משוודיה, ונורטל הקנדית. על פי ההערכות עומדת נורטל להיות הזוכה הראשית במכרז. אם יצורף ספק נוסף, לנוקיה סיכוי טוב לגבור על אריקסון.
אריקסון היא ספקית המערכות הראשית של פרטנר, שבשנה האחרונה התחילה לרכוש ציוד גם מנוקיה. פלאפון, המבססת את מערכותיה על התקן האמריקאי CDMA, עשויה גם היא להיות בעתיד לקוחה של נוקיה, אך כרגע אין לה תוכניות מעשיות לעבור לתקן האירופי של הדור הבא.
מסיבה זו נפגש בארט בינתיים רק עם אנשי סלקום ופרטנר, וסיפר להם על תוכניותיה של נוקיה לדור הבא. בין השאר דיבר על יחסה למימון לקוחות. בראיון ל"הארץ" אמר בארט כי להערכתו, החברה כבר נתנה את רוב חבילות האשראי שיכלה להציע לשוק. "אנו נוקטים כעת מדיניות זהירה מאוד בתחום המימון", אמר. "לא החלטנו להימנע לחלוטין ממתן אשראי, ונציע אשראי לחברות שיציגו רווחיות, ניהול טוב ותוכנית עסקית המצביעה על הדרכים להחזר ההשקעה".
"בחודשים האחרונים", לדבריו, "סיכמנו סקר מקיף שנערך בקרב 25 אלף משתמשים, והתוצאות מעודדות: גילינו שיש ביקוש לשירותים החדשים, ותמורת חלק מהם אנשים מוכנים ממש לשלם כסף - עד כדי 50% יותר מהחשבון הסלולרי הנוכחי הממוצע כיום. להערכתנו, השירותים המבוקשים יהיו שירותי משרד וירטואלי, המאפשרים לקבל למכשיר הסלולרי את כל התקשורת המשרדית ולענות למסרים בקול ובכתב. ניתן יהיה לנצל את הצלחת שירותי ההודעות הקצרות (SMS) ולעבור להודעות מולטימדיה, המאפשרות לשלוח תמונה או סרטון וידיאו".
"המחקרים שלנו מעריכים את שוק משלוח התמונות והווידיאו במכשירים סלולריים ב-2006 בכ-340 מיליארד דולר. השירות עתיד להצליח מאוד בקרב צעירים המשתמשים ב-SMS. חלק מהיכולות האלה יהיו כבר בדור הקרוב של האינטרנט הסלולרי, ה-GPRS, שיספק מהירות תקשורת של 40-20 קילו-ביט בשנייה. התפתחות הדור הזה תוביל למעבר חלק לדור השלישי, שיספק קצב של 128 קילו-ביט בשנייה".
בארט אינו נבהל מהעובדה שמדובר במהירויות נמוכות מאלה של חוזי הדור השלישי. "מהירויות של 500 קילו-ביט בשנייה בדור השלישי ו-144 קילו-ביט בדור השני הן מהירויות תיאורטיות שלא יגיעו למשתמש הסופי", הוא אומר. "מעבר למגבלת יכולת השידור של התשתית, יהיו מגבלות למכשירים שבידי המשתמש. אין לנו עדיין מכשירי דור שלישי, וכל מה שאנו יכולים להציג כיום הוא הרעיון כיצד לתכנן מכשירים כאלה. אבל הסיפור של הדור השלישי אינו קצב כזה או אחר, אלא סוג השירותים שיתפתחו. שירותים שיתחילו להופיע בדור הבא ויתפתחו למהירויות גבוהות יותר ולהיקפים גדולים יותר בדור השלישי".
בארט משתדל להפיג את חששם של המפעילים מההשקעות הנדרשות להקמת התשתית לדור השלישי. "ההשקעה תשתלם", הוא אומר. "מהנתונים שלנו עולה שכניסת הדור השלישי תעלה את ההכנסה הממוצעת של חברות הסלולר - מכ-42 דולר למנוי לחודש לכמעט 80 דולר".
גם את הטענה ולפיה האינטרנט הסלולרי מהדור הישן נכשל הוא סותר, ומוסיף כי האינטרנט הסלולרי לא רק שלא נכשל, אלא שהיקף השימוש בו מתרחב כל הזמן. "שירותי הנתונים על גבי הרשת הסלולרית יקטינו את שיעור הנטישה", הוא קובע. "ככל שהלקוח מתרגל לשירותים המיוחדים שנותן לו המפעיל, הוא מתקשה לעזוב אותו. שירותי קול בלבד הם אחידים ודומים בין מפעיל אחד למפעיל אחר. שירותי האינטרנט הסלולרי ייחודיים. המעבר ממפעיל למפעיל יהיה כרוך בשינוי בשירותים שהמשתמש רגיל אליהם, או לפחות בשינוי אופי השירותים וממשקיהם".
ההשקעה בתשתית הדור השלישי תשתלם, קובע בנחרצות ג'ו בארט מנוקיה
הארץ
29.4.2001 / 11:10