"המוטו של בנק לאומי הוא להעדיף את דרך שיקום החברה על פני מימוש נכסיה וחיסולה", כך אמר בסוף השבוע שעבר משה אינגביר, ראש אגף אשראים מיוחדים בבנק לאומי, במסגרת יום עיון בנושא "חברות בקשיים" שהתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
אינגביר דיבר על זווית הראייה הבנקאית של הליכי חדלות פרעון ושיקום חברות. הוא ציין כי לרוב חברה אינה מגיעה להליכי חדלות פרעון באופן פתאומי וכי תמיד יש סימנים מוקדמים שניתנים לגילוי במערכת הבנקאית אשר מעמידה לחברה אשראי.
אינגביר ציין כי במידה והם מצליחים לאתר את החברה בשלב מוקדם הטיפול בה לרוב הוא "טיפול שקט", מעין הבראה שקטה, כאשר הבנק שוכר את שירותיו של אדם שילווה את מנהלי החברה ויבצע תוכנית הבראה. "לרוב התוצאה טובה", אומר אינגביר.
"לעיתים אנו מגיעים לחברה ש"הטיפול השקט" אינו מתאים לה", אומר אינגביר, "אם משום שקיים סיכון לאשראי שיינתן או שאנו מגלים בחברה סימני קניבליזציה של הרכוש השוטף כמו מכירת מלאים וירידה בחייבים".
"במקרים כאלו אנו שוקלים האם להכניס את החברה להליכי כינוס נכסים או הקפאת הליכים ולרוב נעדיף את הליכי ההקפאה למרות שבהליכים אלו תמיד נאלץ לוותר על כספים לטובת הנושים הרגילים", אומר אינגביר ומוסיף כי "הסיבה נעוצה בכך שהליכי ההקפאה נתפסים כפחות טראומטיים מהליכי פירוק או כינוס. מדובר בפסיכולוגיה. יותר קל לשכנע כל מיני צדדים שימשיכו לעבוד עם החברה בהליכי הקפאה".
אינגביר יוצא כנגד סיטואציות בהן החברה מפתיעה את הבנק ומנסה לחטוף צו הקפאה מבלי לשתפו בהליכים. "בקשות כאלו מוגשות במעמד צד אחד כאשר הלקוח יודע שהבנק לא יסכים ובדרך כלל סופן של בקשות כאלו להיכשל", אומר אינגביר.
אינגביר יצא בדבריו כנגד המגמה של ביהמ"ש להעדיף עורכי דין ורו"ח לתפקידי ניהול בהקפאה - "המינוי צריך להיות של מנהלים". אינגביר גם יצא כנגד דרכם של בעלי התפקיד לבקש שכר טרחה גבוה על עבודתם. "בעלי התפקיד הם חוצפנים וממשיכים לבקש תוספת מאמץ מיוחד בכל תיק. הם סוברים כי השכר הרגיל לפי התקנות זה בשביל המינוי והמאמץ המיוחד זה בשביל לעשות את העבודה".
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת, אמר כי מקובלת עליו הגישה שהוצגה ע"י העוסקים בתחום לפיה יש מקום להרחיב את הקפאת ההליכים עם מתן הצו הראשוני גם על חילוט ערבויות אישיות, ערבויות ביצוע וקיזוזים למיניהם אשר כיום לא ניתן למנוע ביצועם ואשר יכולים לחסל את האפשרות להבריא את החברה, וזאת כדי לאפשר לבעל התפקיד שממונה לבחון את מצב החברה באופן שקט וענייני. גינת ציין כי יש להגביל תקופת שקט זו למשך שבוע-שבועיים עד שמצבה של החברה יתבהר.
גינת יצא בדבריו כנגד החברות המגיעות לביהמ"ש בשעה מאוחרת של היום עם בקשות להקפאת הליכים, שאין בהן מידע מלא וכך נוצר מצב שלביהמ"ש אין את כל המידע ועמדות הנושים כאשר הוא נדרש לתת החלטות. "זה קורה כל הזמן", אומר גינת, "באים לביהמ"ש, מבקשים הקפאת הליכים מבלי לתת מידע מלא ואם זה לא ניתן מיד אז נוצרת מהומת אלוהים".
גינת יצא גם כנגד דבריו של אינגביר מבל"ל לפיה הבנק מעדיף לבצע בחברות שבקשיים "הבראה שקטה" רחוק מעיני הציבור. "זה בעייתי", אמר גינת, "הבנק הוא נושה מובטח שבהבראה שקטה תחת פיקוחו יכול לשפר את מצבו. הוא מכיר את בעיית האשראי של החברה אבל הספקים והנושים האחרים אינם יודעים על כך וממשיכים לעבוד עם החברה באופן רגיל. הם גם לא יודעים שהבנק מנסה לבצע הבראה והשאלה מה יקרה עם ההבראה השקטה לא תצליח ומה תהיה מידת האחריות של הבנק שידע ושתק".
בתגובה לכך אמר אינגביר לגינת כי האמירה שהנושים הרגילים יכולים להיפגע מהקפאות שקטות אינה נכונה כי האלטרנטיווה היא שהחברה תקרוס והם לרוב לא יקבלו דבר.
אליהו ברקאי, מנהל סקטור אשראים מיוחדים בבנק הפועלים, ציין כי כיום קשה לבנקים לבצע הקפאות שקטות שכן הן מחייבות את הסכמת כל הבנקים הנושים של החברה. "קשה להגיע עם הבנקים הקטנים להסדרים ומספיק שחקן אחד שישבור את הכללים ולא נוכל להגיע להסדר שקט", אמר ברקאי.
ברקאי יצא בדבריו כנגד בתי המשפט אשר רואים בבנקים, הנושים המובטחים, כיסים עמוקים ומטילים על הבנק לספוג עלויות שלא אמורות להיות מוטלות על הבנק. ברקאי ציין את החלטת השופטת בלהה גילאור בעניין פינוי הפסולת הרעילה משטח מפעל תעשיות אלקטרוכימיות: "למרות שהשופטת קבעה כי הבנקים אינם המחזיקים בקרקע בהיותם בעלי שיעבוד עליה, היא החליטה כי על הבנקים לשאת ב-50% מעליות הפינוי".
ברקאי ציין כי בתי המשפט בוחרים בדרך הקלה, אבל לדרך זו יש משמעות על פעילותו של הבנק, שכן אלו שאמורים לתת את האשראי החדש הם אלו שאחראים על המחיקות שהבנק מבצע והחלטות שכאלה ישפיעו על מדיניות קבלת ההחלטות של הבנק במתן אשראי לחברות במצוקה וייקר את מחירו. "אסור לפגוע בנושים המובטחים יותר מדי", סיכם ברקאי.
עו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר דיבר במהלך הרצאתו על תוקפן של ערבויות בהליכי חדלות פרעון. ברטוב ציין כי לדעתו אין לערבים מעמד בהלכי חדלות הפרעון אלא לאחר שהוא פרע את מלוא הערבות לנושה וזאת בטרם שילמה החברה את החוב או חלק ממנו לנושה.
עו"ד ברטוב ועו"ד אביחי ורדי התייחסו להימנעותו של בית המשפט לשלב הקפאת ההליכים כנגד החברה בהקפאת הליכים אישית כנגד בעלי השליטה בחברה. לטענתם, מאחר שבעל התפקיד הממונה נדרש ללמוד את החברה הרי הוא לרוב נדרש להיעזר בידיעותיו של בעל השליטה ולשם כך יש לדאוג שבעל השליטה יהיה זמין לנאמן, דבר שאינו אפשרי כאשר הוא נרדף בגין ערבויות אישיות שנתן.
עו"ד ורו"ח שלמה נס אמר בעניין זה כי ניתן לפתור בעיה זו על ידי הסכמה כי בעלי השליטה יגישו לביהמ"ש תצהיר מלא על כל הנכסים שלהם כדי למנוע הברחתם ובתמורה ייזכו במעין "הקפאה אישית" לתקופת ההקפאה. כאשר יוסכם כי במידה ויתברר שבעלי השליטה הסתירו אפילו נכס אחד יוכלו הנושים לפעול באופן אישי כנגד בעלי השליטה.
משה אינגביר מבנק לאומי: אנחנו מעדיפים לבצע "הבראות שקטות מחוץ לביהמ"ש"; השופט גינת: "זה בעייתי"
אמיר הלמר
27.6.2004 / 9:23