דו"ח מבקר המדינה מספר 51ב המתפרסם היום, הקדיש מקום מיוחד לנסיעות לחו"ל בתפקיד. במשרד המבקר סברו כי אף על פי שההוצאות על נסיעות בתפקיד הן נתח זעיר מכלל תקציב המדינה, הרי שמדובר בנושא שחייב התייחסות של משרד המבקר. במשרד המבקר מציינים כי למרות שנקבעו הוראות וכללים לא מעטים, בכדי למנוע מצבים של ניגודי עניינים, מתן טובות הנאה ופגיעה בטוהר המידות, הרי שחלק בלתי מבוטל מההוראות הללו אינו מיושם. בין היתר, מציין עולה מדו"ח מבקר המדינה כי קיימים ליקויים משמעותיים בנושא הוצאות האש"ל בחו"ל, וליקויים אלה מעידים כי הנושא פרוץ ובלתי מוסדר.
במשרד המבקר מציינים כי מתוקף תפקידם, עובדי המדינה נוסעים לחו"ל למטרות שונות, ובעיקר לפגישות עבודה, לסיורים מקצועיים, לטיפול בהסכמים בין-לאומיים, להשתתפות בכנסים ולהשתלמויות, וכן במשלחות רשמיות וכמצטרפים לפמליה של שר או של ראש ממשלה. יש מקרים שהנסיעה בתפקיד ממומנת - כולה או חלקה - מתקציב המדינה ויש מקרים שמממן את הנסיעה גוף אחר - בארץ או בחו"ל. . במהלך שנת 2000 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול בנושא נסיעות בתפקיד כאשר הביקורת במשרד הבריאות היתה מעמיקה במיוחד, שכן משרד זה הוא עתיר נסיעות לחו"ל, ויש בו מאפיינים ייחודיים שאינם קיימים במשרדים אחרים. ואכן, הנתונים המתפרסמים ע"י מבקר המדינה מסבירים מדוע יוחד למשרד הבריאות פרק כה נכבד.
מהנתונים המצוינים בדו"ח עולה כי משרד הבריאות לא דיווח כלל על עלויות הנסיעה בפועל של עובדיו, וכי המשרד דיווח בשנת 1999 על 152 נסיעות בעוד שביחידות השונות של המשרד היו רשומות עוד 195 נסיעות (רובן לכנסים או השתלמויות).
כמו כן, בדו"ח המבקר מצוין כי באמצע שנת 1998 אושרה תוספת בסך 500 אלף שקל לתקציב הנסיעות של המשרד, המהווה 50% מהתקציב המקורי שנקבע למטרה זו. במשרד הבריאות לא נמצאו מסמכים המסבירים מדוע יש צורך בתוספת כה גדולה, והאם, נוכח המצוקה התקציבית הגדולה שבה נתונה מערכת הבריאות, נעשתה בדיקה של סדרי עדיפויות בתקציב המשרד לפני הגשת הבקשה לשינוי תקציב הנסיעות שלו.
על פי הוראות התקשי"ר על כל מנכ"ל משרד ממשלתי לפרסם נוהל משרדי בנושא נסיעות בתפקיד. באשר לנוהל המשרדי הקיים במשרד הבריאות, מציין הדו"ח כי הוא אינו מעודכן, וכי המשרד לא כתב נוהל-אב מערכתי הנוגע לנסיעות בתפקיד של כלל עובדי מערכת הבריאות, שממנו יוכלו בתי החולים הממשלתיים לגזור את נוהליהם.
בנוסף, משרד הבריאות לא הגיש, כנדרש, את רשימת הנסיעות לחו"ל אשר בוצעו באמצעות אל על, ובנוסף הזמין המשרד את מרבית הכרטיסים באמצעות סוכנות נסיעות אחת, מה שגרם להיעדר תחרות ולאפשרות להשיג מחירים זולים יותר.
יתרה מזאת. על פי ההנחיות הקיימות, בקווים בהם פועלת חברת אל על יטוס עובד המשרד רק במטוסים של חברה זו. במשרד הבריאות נהגו "בדיוק" בהתאם לכך - מאחר שבקווים מסוימים אין לחברת אל על טיסות יומיות, רבים מעובדי המשרד אשר טסו לכנסים בחו"ל הגיעו לארץ היעד, ימים מספר לפני התאריך שבו היה אמור להתחיל הכנס, או שנשארו בארץ היעד ימים מספר לאחר סיומו, וזאת משום שהעובדים הקדימו את טיסתם או השהו אותה כדי שיוכלו לטוס בימים שבהם ישנה טיסה של חברת אל על. ואולם, משרד הבריאות שילם לעובדים בעד אותם הימים הוצאות מלאות: לינה, כלכלה ושכר עבודה מלא. יתרה מזאת, חלק מהעובדים שהו בימי ההמתנה ללא הצדקה עניינית בבתי מלון יקרים, שתעריפי הלינה בהם גבוהים מהתעריפים שנקבעו במסגרת הקצובה.
כך למשל, עובדת בכירה של המשרד עמדה לנסוע לכנס של חמישה ימים בסין. בפועל, אושרו לעובדת עשרה ימי היעדרות בשכר לאחר שהיא מסרה, בעל-פה, כי לחברת אל-על אין טיסות לבייג'ין בתאריכים שאישרה ועדת הנסיעות. יוצא איפוא, שהמשרד מימן לעובדת שלושה ימי חופשה פרטית בשכר מלא וכן החזר הוצאות לינה וכלכלה בעד אותם ימים.
כמו כן, ע"פ הנחיות החשב הכללי "עובדי מדינה, למעט מנכ"לים, ומקביליהם, אינם זכאים בשום מקרה לנסוע לחו"ל במחלקת עסקים". אולם, במרד הבריאות לא שמים לב לפרטים "הקטנים" שבהנחיות, כמו תפקידו של העובד. ע"פ ממצאי הדו"ח שישה עובדים של משרד הבריאות נסעו לאירופה בתפקיד בשנת 2000 במחלקת עסקים, ולא במחלקת תיירים כפי שמחייבות ההוראות. מחירו של כל כרטיס היה כ-1,300 דולר - פי שניים ויותר ממחיר כרטיס טיסה במחלקת תיירים.
ולא רק זאת. מרבית עובדי המשרד שחזרו מחו"ל לא מסרו למחלקת ההוצאות במשרד הבריאות בעת ההתחשבנות על הוצאות הנסיעה, את הספח של כרטיסי הטיסה או העתק של כרטיסי הטיסה. דו"ח המבקר מציין כי בהעדר העתק כרטיס הטיסה, אי אפשר לדעת מה היו תאריכי הטיסה בפועל, ובאיזו מחלקה טס העובד, והדבר מקשה על בקרת ההוצאות ועל ההתחשבנות - הן עם העובד והן עם סוכנות הנסיעות.
במקרים רבים שילמה מחלקת ההוצאות במשרד, הוצאות לינה בסכומים הגבוהים מהשיעור המירבי המותר, וזאת ללא אישור מנכ"ל המשרד לתשלום ההוצאות החריגות. כמו כן, משלמת מחלקת ההוצאות, הוצאות בגין שיחות טלפון בחו"ל וזאת בלי לדרוש מהעובד להצהיר כי השיחות נעשו במסגרת תפקידו, ומבלי לבדוק אם מדובר בשיחות בין-לאומיות או בשיחות מקומיות.
מחלקת ההוצאות במשרד הבריאות משלמת לעובדים שנסעו לחו"ל בעד נסיעות במונית בלי לדרוש מהם הסבר לגבי הנסיבות שבהן התקיימו הנסיעות. במקרים רבים שילמה מחלקת ההוצאות לעובדים שנסעו לחו"ל הוצאות אש"ל בסכום גדול מהמגיע להם, ויש שהיא שילמה לעובדים הוצאות בסכום קטן מהמגיע להם.
ולסיכום, הדו"חות המקצועיים. רק על רבע מבין מאות הנסיעות בתפקיד של עובדי המשרד שבוצעו בשנת 1999 הוגשו דו"חות מקצועיים, וגם אלה לא תמיד נמצאו בתיקים המיועדים לכך. המשרד לא רשם אילו עובדים דיווחו על נסיעתם ואילו עובדים לא דיווחו, ובדרך כלל לא שלח תזכורת לעובדים שלא דיווחו.
בדיקת הדו"חות המקצועיים שהגישו עובדי המשרד מראה כי העובדים לא טרחו לפרט על הכנסים וההשתלמויות בהן הם היו, ונמצאו דיווחים שכללו שורות ספורות בלבד. בהיעדר דיווח על הנסיעה ותוצאותיה, לא ניתן הי
דו"ח מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול בנסיעות לחו"ל בתפקיד; הנושא פרוץ ובלתי מוסדר
אלי דניאל
29.4.2001 / 16:10