מינהל מקרקעי ישראל החליט שלא לקיים ההסכם עם משפחת דנקנר

בעקבות גל העלייה הגדול שהחל בראשית שנות ה-90, נאלץ מינהל מקרקעי ישראל להתמודד עם הצורך בהעמדת מלאי גדול של קרקעות זמינות לבנייה, בלוח זמנים מהיר. בהתאם לכך החל המינהל לקדם תכנון של חטיבות קרקע באילת ובעתלית במסגרת שתי תוכניות אב: תוכנית אב לעתלית לפיתוח לצורכי תיירות ומגורים (30 אלף יחידות דיור) תוכנית אב אילת-אילות, המייעדת קרקע למגורים (12 אלף יחידות דיור), לתיירות ולמסחר.

הקרקעות בעתלית ובאילת, עליהן מתוכננות לקום יחידות הדיור, מוחכרות לחברת תעשיות מלח לישראל , הנמצאת בשליטת משפחת דנקנר. בחודש יוני 1996 נחתם בין המינהל לבין החברות הבנות של תעשיות מלח מסמך שכותרתו "עקרונות להסדר מקרקעין לחברות המלח", ועניינו זכויות הצדדים בקרקעות הללו, בעקבות שינוי הייעוד המתוכנן בהן. בין היתר, הוסכם בין הצדדים כי בתמורה לפינוי מפעלי המלח, יקבלו חברות המלח זכויות במקרקעי התכניות, וכתוצאה מכך יוכלו ליהנות מעליית ערכם עקב שינוי הייעוד.

כמו כן, נקבע כי המינהל וחברות המלח יתכננו במשותף את הקרקעות במסגרת תכניות האב, ויישאו בעלויות התכנון כפי חלקם בזכויות. עוד נקבע, כי חברות המלח תשאנה בעלויות הפינוי. החברות לא התחייבו לשלם סכומי כסף נוספים למינהל תמורת הזכויות. כמו כן, המינהל התחייב להקצות לחברות קרקע חלופית בחכירה, לצורך העתקת מפעלי המלח, תמורת תשלום דמי חכירה כמקובל.

לפי שומה שנערכה ערב ההסדר באזור החוף הצפוני באילת, לבקשת חברות המלח, שינוי ייעודן של קרקעות אלה למגורים צפוי היה להקנות להן זכויות בשווי של כ-43 מיליון דולר. אומנם, לא הומצאה למשרד מבקר המדינה שומה מקבילה לאזור עתלית, אולם על פי הנתונים הנכונים לאותה עת, מניחים במשרד המבקר, כי שווי הזכויות הכולל שחברות המלח אמורות היו לקבל על פי ההסדר נע בין 80 ל-90 מיליון דולר.

לדעת משרד מבקר המדינה, הלקחים העולים מדו"ח זה בעניין הצורך להבטיח פיקוח יעיל של המועצה על פעולות המינהל, כוללים גם את הצורך לבחון את קביעתם - בתקנות או בנהלים פנימיים - של סדרי עבודת המועצה. בכלל זה יש לקבוע, בין השאר, מהם הנושאים שעל המינהל להביא לפני המועצה, ואת סדרי הדיווח למועצה.

בהסדר ניתנו לחברות זכויות במקרקעין החורגות בשיעורן ובהיקפן מהנהוג במינהל בעסקות אחרות הנעשות עקב שינוי ייעודן של קרקעות - עירוניות או חקלאיות; כל זאת בלי שהמינהל בדק כראוי מה הן זכויות חברות המלח באותן קרקעות כדי לקבוע מהו ההסדר הנאות שיש להציע להן, ובלי לנתח כראוי את כדאיות התנאים שעליהם הוסכם.

בעניין הפיקוח על פעולות המינהל בכל הקשור להסדר נמצא, שלמרות ייחודו, ההסדר לא הובא לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

לדעת מבקר המדינה, מן הראוי להפיק את הלקחים הכלליים כפי שהם עולים מדו"ח זה בדבר סדרי עבודת מינהל מקרקעי ישראל והפיקוח של מועצת מקרקעי ישראל עליו.

בתגובה לדו"ח המבקר מסרה אורטל צבר, דוברת מינהל מקרקעי ישראל, כי "אין בכוונת מינהל מקרקעי ישראל ליישם את ההסכם שנחתם בשנת 1996 בין המינהל לחברות המלח, כל עוד לא יאושר הסכם זה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי מועצת מקרקעי ישראל".