6 דירקטורים בחברה הממשלתית לאספקת הפחם ובראשם יו"ר החברה יעקב אבן, לא השיבו לחברה 49 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, שהדירקטוריון אישר להם מקופת החברה שלא כדין, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על דירקטריון חברת הפחם. דו"ח הביקורת בדק את הליכי הפרטת החברה באמצעות מכירת מניות המדינה בחברה לחברת החשמל.
בפברואר 2001 החליטה ועדת השרים להפרטה, להפריט את חברת הפחם באמצעות מכירת מניות המדינה בחברה (74%) לחברת החשמל. ועדת השרים קבעה כי מאחר ש-99% ממכירות החברה מיועדות לחברת החשמל, מנימוקי חסכון והתייעלות, יש להפוך את חברת הפחם לאגף, או לחברת בת בחברת החשמל.
מרבית חברי דירקטוריון חברת הפחם ובראשם היו"ר יעקב אבן, הביעו התנגדות להחלטת ועדת השרים ובין היתר טענו כי החברה נותנת שירות טוב לחברת החשמל ואין כל סיבה לשנות את המצב הקיים.
המבקר מציין כי על אף שהדריקטוריון התנגד להחלטת ועדת השרים הוא לא נענה להזמנת ועדת השרים להציג לפנייה את עמדתו.
בפברואר ובמרץ 2001 הגישו 6 דירקטורים בחברת הפחם 2 עתירות לבג"צ בבקשה לבטל את החלטת ועדת השרים למכור את החברה לחברת החשמל. בעתירה נטען כי לא התקיימו התנאים המוקדמים להפרטה בהם החובה להתייעץ עם הדירקטוריון.
הדירקטריון אף החליט לאשר לדירקטורים לממן את ההוצאות המשפטיות של העותרים כנגד החלטת ההפרטה שהצטברו לסכום כולל של 49 אלף שקל.
ביולי 2001 דחה בג"צ את העתירה, וקבע כי עתירה מסוג זה צריכה להיות מוגשת על ידי החברה ולא על ידי דירקטורים.
בספטמבר 2001 מסרה שיגרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לחברת הפחם חו"ד, לפיה: "דירקטור בחברה ממשלתית אינו מוסמך להגיש בשמו, או בשם החברה, תביעה שעילתה פגיעה בחברה, אלא עם הדבר נקבע במפורש בחוק או בתקנון החברה ולפיכך לא היה הדירקטריון רשאי להחליט על שיפוי הדירקטורים שהגישו תביעה אישית בגין זכות לא להם".
מבקר המדינה כותב כי רק במאי 2001, בעקבות חו"ד של המשנה ליועץ המשפטי, פנתה היועצת המשפטית של החברה לדירקטורים בתביעה להחזיר את הכספים.
המבקר מצא כי על אף פניות חוזרות ונשנות של רשות החברות הממשלתיות לחברת הפחם לא הוחזרו הכספים: "חוץ מהעברת מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לדירקטורים, יותר מחצי לאחר קבלתו, לא עשתה חברת הפחם כל פעולה כדי לקבל את הכספים המגיעים לה ועד מועד סיום הביקורת בסוף 2003 לא החזיר אף אחד מהדירקטורים את הכספים לחברה", כותב המבקר.
בתגובתו למבקר כתב יו"ר יעקב אבן, שכיהן בתפקיד יו"ר החברה עד פברואר 2002, כי העתירות לא נועדו לקדם עניין אישי של הדירקטורים וכי פעלו למען החברה ועל כן היו זכאים למימון ההוצאות הקשורות בכך.