משרד התמ"ס לא אכף כראוי את חובת סימון המחירים

מאת אורה קורן

משרד התמ"ס לא אכף כיאות את החובה להציג מחירים - כך נקבע בדו"ח מבקר המדינה. על פי הדו"ח, התמ"ס לא דאג למחשב את כל בתי העסק, הנציגויות האזוריות (המשרדים המחוזיים) של התמ"ס לא ביצעו בדיקות שוטפות אפקטיוויות, ובנוסף, במקרים שבהם הוטלו קנסות, לא בוצעה גבייה מלאה. התמ"ס גם לא דאג לחזור לעסקים שנקנסו כדי לוודא שלא חזרו על העבירות.

באמצע שנות ה-90 ניהל שר התמ"ס דאז, נתן שרנסקי, מאבק עיקש לסימון מחירי מוצרים, בעיקר נגד בכירי תעשיית המזון. עם זאת מתברר כי לאחר שהחוק עבר בכנסת, מתוך מודעות לזכויות הצרכנים, יישומו חלקי בלבד בעיקר בפריפריה.

בדיקת מבקר המדינה בשנים 97'-99' העלתה כי לא כל בתי העסק ממוחשבים, ולפיכך לא ניתן לבצע מעקב שוטף אחרי אלה שאינם ממוחשבים. 75% מהעסקים הממוחשבים לא נבדקו בתדירות הרצויה: ב-15,500 בתי עסק (27% מהעסקים) לא נעשתה אז כל בדיקה, וב-27,500 (48%) - פחות מפעם בשנה.

ב-19% מבתי העסק שבהם נמצא כי נעברה עבירה, לא נעשתה ביקורת חוזרת לוודא שבעל העסק אינו חוזר על העבירה. 25% מהקנסות שהוטלו על בתי עסק בגין עבירת סימון מחירים - לא נגבו. הסכום הכולל של הקנסות שלא נגבו, כולל ריבית והצמדה, הגיע ל-940 אלף שקל.

בדצמבר 97' הורתה התובעת הראשית במשרד התמ"ס לתובעים במשרדים המחוזיים לשלוח מכתב התראה לכל בעל עסק שלא שילם קנס מינהלי שהוטל עליו. עוד ציינה התובעת הראשית כי יש להגיש כתב אישום נגד בעל עסק שקיבל התראה ועדיין מסרב לשלם את הקנס. על פי דו"ח המבקר, המשרדים המחוזיים בירושלים ובבאר שבע מילאו אחר ההוראות.

המשרד בתל אביב שלח התראות והגיש, בהסכמת התובעת הראשית, תביעות משפטיות נגד בתי עסק שעברו עבירה נוספת על החוק, ואילו המשרד המחוזי בחיפה לא שלח התראות ולא הגיש כתבי אישום.

"יוצא אפוא", נקבע בדו"ח, "שהתמ"ס לא אכף כיאות את החובה להציג מחירים. כדי להגביר ולייעל את האכיפה על התמ"ס להשלים את רשימת בתי העסק הפעילים, לבצע ביקורות בבתי עסק שבהם לא נעשתה ביקורת זמן רב, לבצע ביקורות חוזרות בכל העסקים שבהם נמצא שנעברה עבירה על החוק ולפעול לגביית קנסות שלא שולמו".