איגוד הבנקים עתר היום לבג"ץ נגד התיקון לחוק שהעבירה הממשלה לפיו יוסרו השיעבודים מהחשבונות של הרשויות המקומיות בישראל לתקופה של חצי שנה.
בעתירה טוען איגוד הבנקים, באמצעות עוה"ד אביגדור קלגסבלד, שרון קלינמן ועוה"ד רם כספי ויאיר כספי, כי התיקון לחוק הוא תקדימי ומסוכן, וגורם לפגיעה קשה בזכויות יסוד נוספות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באשר הוא מאפשר הפקעת זכויות קנייניות של נושים מובטחים, באופן רטרואקטיווי וחד צדדי. הוא פוגע במוסר התשלומים במדינת ישראל ובמעמד הבנקאות הישראלית בעולם.
עוד נטען בעתירה כי האיגוד תומך במטרה העיקרית של החוק - תשלום משכורות עובדי הרשויות המקומיות באופן דחוף - ואף הציע הצעות קונקרטיות המאפשרות את תשלום המשכורות. בנוסף, הציע האיגוד ליו"ר ועדת הכספים נוסח של הצעת חוק שתאפשר תשלום המשכורות מתוך כספי הקצבה ממשלתית תוך מתן הגנה מלאה לכספים אלה מפני שיעבוד, המחאת זכות ועיקול, כולל שיעבודים של נושים מובטחים קיימים אך לטענת האיגוד נוסח זה לא נדון כלל.
עוד נטען כי בנקים שונים הציעו להעמיד לרשויות אשראי מיידי נוסף, שישמש לתשלום שכר לעובדי הרשויות המקומיות למשך שלושה חודשים, שיובטח בבטחונות שונים. גם הצעה זו לא התקבלה.
לטענת איגוד הבנקים, במקום לממן את שכר עובדי הרשויות מתקציבים ממשלתיים או מאשראי נוסף, בהסכמת הנושים הקיימים ותוך שמירת זכויותיהם, הוחלט על פתרון חד-צדדי, בדרך של חקיקה כופה, חקיקה הפוגעת, לדבריו, פגיעה קשה בזכויות של נושי הרשויות המקומיות ובהם הבנקים.
איגוד הבנקים מציין כי החוק החדש קובע שני הסדרים עיקריים הפוגעים פגיעה קשה בנושים של רשויות מקומיות. הסדר אחד עניינו פתיחת חשבון מיוחד, שבו יופקדו ההכנסות העצמיות השוטפות של הרשויות המקומיות, כגון תשלומי ארנונה, למשך תקופה של ששה חודשים, כאשר הכנסות אלה יהיו מוגנות מפני שיעבודים קיימים.
האיגוד מציין לעניין החשבון המיוחד כי הפגיעה בזכויות הבנקים במקרה זה אמנם מוגבלת בזמן, אך מובילה לפגיעה קשה יותר: בפרעון האשראי השוטף ובהגדלת חוב הרשויות. פגיעה זו תחייב סיווג מחדש של הסיכון בגביית החובות, הערכה מחודשת של סכומי ההפרשה, ואולי אף עדכון ההפרשות לחובות מסופקים. האיגוד מציין עוד כי האשראי של הרשויות המקומיות בבנקים עומד על מיליארדי שקלים כאשר סכום ההחזר החודשי של כלל הרשויות המקומיות לכלל הבנקים מוערך בכ-200 מליון שקל.
האיגוד מציין כי מתן הגנה להכנסות אלו למשך ששה חודשים יגרום לכך שבתקופה זו החובות של הרשויות המקומיות ייגדלו בשל תוספת ריביות חובה וריביות פיגורים על הסכומים שלא ייפרעו, כך שבתום ששה חודשים לא ניתן להניח שהרשויות המקומיות יוכלו לפרוע את החוב המצטבר.
האיגוד מוסיף וטוען כי גם ההסדר הנוסף הקבוע בחוק, לפיו כספי ההבראה שתזרים הממשלה לחשבון הבראה מיוחד אשר יהיה מוגן מפני שיעבודים קיימים ללא כל מיגבלת זמן, הינו בעייתי. בעניין זה טוען האיגוד כי ההגדרה של כספי הבראה היא מטושטשת ועמומה.
האיגוד מדגיש בעתירה כי כל האשראים שניתנו על ידי הבנקים לרשויות המקומיות ניתנו באישור שר הפנים ושר האוצר וכי התיקון לחוק למעשה פוגע בתוקף של שיעבודים שניתנו באישור רשויות המדינה בגין אשראי שניתן כולו באישור של רשויות המדינה.
האיגוד טוען כי למעשה רשויות המדינה, באמצעות התיקון לחוק, מתנערות מאחריותן לפיקוח על ההתנהלות הכלכלית של הרשויות המקומיות ומאחריותן למתן האישורים ללקיחת האשראים ולשיעבודים. "האחריות היא של רשויות המדינה, אך המחיר מוטל על הנושים", אומר האיגוד.
האיגוד טוען כי התיקון לחוק לא יואיל להגשמת המטרה של הבראת הרשויות לאור ההחמרה הצפויה במצב חובותיהן. לטענת האיגוד, התיקון לא מקנה מעמד כלשהו לנושים של הרשויות ואינו מתחשב באינטרסים שלהם או בהגנה על זכויותיהם.
לאור כל זאת טוען האיגוד כי להסדר ולפגיעה הנגרמת אין הצדקה עניינית. לפיכך, טוען האיגוד, תיקון 31 הוא בלתי חוקתי. ובהיותו סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לפסול אותו.