שנה עם רווחים פיננסיים מדהימים כמו אלה שנוצרו ב-2003 לא תחזור כנראה במהרה. אבל גם התשואה החצי שנתית שהשיגו מדדי המניות בבורסה ב-2004 לא נראית רע במיוחד.
המחצית הראשונה של 2004, שהסתיימה אתמול, מלמדת על המשך המגמה החיובית שהחלה בפברואר 2003 עם סיום הרכבת ממשלת שרון השנייה ותחילת המלחמה בעיראק. מדדי המניות בבורסה של תל אביב עלו במחצית הראשונה בכ-11%. מדד נאסד"ק האמריקאי פיגר אומנם מאחור עם תשואה של 2% בלבד, ואולם מדד 40 הישראליות הגדולות בוול סטריט של חברת הברוקרים מיטב דווקא קפץ ב-8%.
בחצי השנה החולפת התגברה מגמת גיוסי ההון, "הפצת חבילות מניות" הפכה דבר שבשגרה ובעלי עניין הוסיפו למכור מניות ולהיפגש עם מזומנים. כמה חברות פרטיות זריזות אף הצליחו להנפיק מניות בפעם הראשונה בבורסה, לאחר בצורת שנמשכה זמן רב בשוק החיתום. הבורסה בתל אביב איכלסה סיפורי הצלחה כמו אל על שעלתה בכמעט 90%, אנליסט עם נסיקה של 215%, פמס, על בד וצ'אם. לעומת זאת מניית דור כימיקלים של משפחת דנקנר צנחה בכ-40% ונפלטה ממדד ת"א 100.
בין הישראליות בוול סטריט בלטה במחצית הראשונה מנית צ'ק פוינט שזינקה בשיעור של לא שגרתי לחברה בגודלה - 60%. לעומתה, מניות וריסיטי וסאביינט המשיכו בהתרסקותן הארוכה וגם תרו איכזבה עם נפילה של 31%.
השוק הסולידי בישראל איכזב במידה מסוימת, בעיקר בגלל הציפיות לתחילתה של עלייה בריבית והעלייה בתשואות בארה"ב. התשואות באיגרות החוב גבוהות היום מאלה של ינואר 2004, שבו נסחרו האג"חים השקליים הארוכים מסוג שחר בתשואות נמוכות מ-7%.
לפעילים בשוק המניות היו לא מעט רגעי חרדה ב-2004. אלה התגברו באפריל-מאי. האירועים שהשפיעו על הבורסה היו חיסול השייח אחמד יאסין בסוף מארס, כישלון שרון במשאל ההתנתקות בליכוד בסוף אפריל, החשש מהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בפרשת האי היווני, ויציאת צה"ל לפעולה נרחבת ברפיח. כל אלה, בשילוב ירידות חדות בשוק האג"ח האמריקאי, לא תרמו לאווירה רגועה בבורסה של תל אביב. החשש היה שהמצב הנוח בשווקים ששרר במשך חודשים ארוכים עומד להשתנות.
ואולם ההתייצבות היחסית במצב הביטחוני, ביטול כתב האישום, העברת תוכנית ההתנתקות בממשלה ויכולתה של קואליציית שרון לשרוד, איפשרו למגמה להשתנות שוב לטובה. בסופו של דבר, חודש יוני היה חיובי למדי ומדדי המניות עלו בו בכ-4%.
אבל לא רק למשקיעים בבורסה אין סיבות להתלונן. העוסקים בשוק ההון התל אביבי נהנו מחודשים של גידול מרשים בעמלות, בדמי הניהול, בבונוסים ואפילו בשכר החודשי ובגיוסי העובדים.
השאלה ששואלים עצמם משקיעים כיום היא מה לעשות הלאה. כלומר, האם להיכנס לשוק המניות, להגדיל את שיעור ההשקעה במניות, או לפתוח בנסיגה לאחור ולהקטין את החשיפה למניות. באופן כללי המומחים ממליצים על כיוון אחד - פנימה. בין הטענות - תנאי המאקרו נוחים יותר, הדולר בירידה, הריבית הריאלית בשפל, החברות במגזר העסקי חוו התייעלות, הממשלה מגייסת מעט, ובכלל האווירה החיובית משדרת לאנשים לבוא ולקנות מכל הבא ליד. ובכן, האופטימיות שוררת בשווקים. האם זו לא סיבה מספיק טובה כדי לחשוב על כך פעם נוספת?
לא התשואות של 2003, אבל גם 11% בחצי שנה זה לא רע
עידו אלון
1.7.2004 / 7:26