נציבות המים חייבת לספק מים לשימור ערכי טבע ונוף - כך נקבע בתיקון לחוק המים שאישרה השבוע הכנסת. על פי החוק, על הנציבות להקציב כל שנה מים למטרה זו ולדווח על כך. אחת מהשלכות החוק היא שניתן יהיה לתבוע הנציבות על כך שלא סיפקה די מים לשמורות, למשל. את החוק יזמו הח"כים לאה נס (ליכוד) ושלום שמחון (עבודה), ואחד מיעדיו הוא "שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים".
עד הראשון במאי של כל שנה ימסור נציב המים לוועדת הכלכלה של הכנסת הודעה בדבר כמות המים שתוקצה למטרה זו. התיקון החדש אינו מבטיח את כמויות המים שיסופקו לטבע וכיצד תמומן אספקה זו, אולם ברשות הטבע והגנים אומרים שמדובר בעיגון חוקי חשוב של זכות הטבע למים, ושהטבע הפך לצרכן מים לגיטימי.
רוב מקורות המים הטבעיים בישראל מנוצלים כיום לחקלאות, למשקי בית ולתעשייה. עד היום סיפקה נציבות המים מים למעיינות ונחלים על בסיס הקצאות מיוחדות והסכמים נקודתיים, אולם באתרים רבים אספקה זו אינה מאפשרת קיום מלא של מערכות אקולוגיות ושימור הצומח והחי. האספקה הקבועה נפגעה בשנות בצורת ונציבות המים לא הצליחה לספק את הכמות הדרושה.
אחת מתוצאות הלוואי של מצב זה היה הידרדרות במצבן של שמורות טבע ייחודיות כמו עין אפק הסמוכה לעכו, שמורת החולה - שהיא שמורת הטבע הראשונה בישראל - ושמורת עין גדי. בעין אפק התייבשה השמורה כמעט לחלוטין בבצורת של 1999-2001 והיה צורך להחיותה בהזרמת מים מיוחדת. אל החולה מגיעים מים באיכות ירודה, ובעין גדי לא מקבלת השמורה מספיק מים מכיוון שהם מנוצלים לטובת ישובים בסביבה.
על מנת לשנות מצב זה יזמו הגופים הירוקים בהובלת רשות הטבע והגנים יוזמה שאותה הגדירו "זכות המים לטבע". יוזמה זו כוללת את השינוי בחוק שאושר בשבוע שעבר וכן משא ומתן עם נציבות המים ומשרד האוצר לקביעת כמויות המים שיתנו לטבע ודרכי המימון של אספקה זו. משא ומתן זה עדיין נמשך ובמסגרתו מבקשת הרשות שמשרד האוצר יסכים לממן את העלות של אספקת המים הנוספת לטבע.