הפיסקה הבאה תהיה משמימה להחריד. משמימה, כפי שרק בנקאים שווייצים, עבשים וכבדי ראש יכולים להשמים. הפיסקה דנה בנוסחה מתמטית הקרויה "בזל 2", והיא עוסקת בהמלצות לגבי שינוי דרך חישוב הלימות ההון של הבנקים בנוגע לסוגי הלווים. השינוי המומלץ בנוסחה אומץ כבר בידי כל הבנקים במערב, והוא עומד להיכנס לתוקף גם במערכת הבנקאות הישראלית בעוד כשנתיים.
משמים? לא לגמרי. בזל 2 אמנם נשמעת מאיימת, אבל מבחינת הצרכן הישראלי היא יכולה להיות פשוטה במיוחד. כללית, הנוסחה מייקרת לבנקים את האשראי העסקי, ומוזילה בעבורם את האשראי הצרכני. היא עושה את זה בכך שהיא מחייבת את הבנקים "לשלם" ביותר הון עצמי על העמדת אשראי עסקי - הבנקים יצטרכו לרתק כנגד אשראי עסקי יותר מקורות עצמיים, אתם הם לא יוכלו לעשות שימוש לעסקים אחרים - ומאפשרת לבנקים להעמיד פחות מקורות הון עצמי לאשראי צרכני. מבחינת הבנקים המשמעות היא שאשראי צרכני הופך להיות עסק כדאי בהרבה בעבורם, ועסק כדאי הוא בד"כ עסק פורח.
גם היום האשראי הצרכני הוא עסק מצוין. הבנקים למשכנתאות, למשל, כמעט שאינם נאלצים למחוק חובות משכנתא שלא הוחזרו. זאת, להבדיל מחובות של קבלנים, למשל, שמהם ספגו הבנקים למשכנתאות הפסדים כבדים בשנים האחרונות. גם בבנקים המסחריים החוב הצרכני, האוברדראפט בעיקר, אבל גם הלוואות אחרות שניתנות למשקי בית, נחשב חוב בטוח כמעט לחלוטין. בעוד בתחום מוסר התשלומים לישראלים אין בעיה לפזר צ'קים ללא כיסוי, כשמדובר בחוב לבנקים - הישראלים משלמים כמו שעון שוויצרי. שוב, שווייץ.
זה עניין לפסיכולוגים להשיב מדוע מקפידים הישראלים לשלם את כל חובותיהם האישיים, להבדיל מחובות עסקיים, לבנקים. תרבות התשלומים הזו, יחד עם אפקט בזל 2, יכולים להפוך את האשראי הצרכני לעסק הפיננסי החם הבא. אם גם כך משקי הבית נחשבו ללקוח אשראי משובח, מעכשיו - כדאיות העמדת האשראי להם גוברת פלאים. ההסתערות עליהם צפויה להתחיל.
מי יסתער? חברות כרטיסי האשראי, שבארה"ב הן מקור עיקרי לאשראי צרכני ובישראל כמעט שלא לוקחים מהן הלוואות. הבנקים הקטנים והבינוניים, שגם כך לוטשים עיניים למאגר העצום של הלקוחות הקטנים בבנקים הגדולים, ובזל 2 רק תגביר את המוטווציה שלהם לחזר אחריהם. הצעות כמו אלו שהעלה בנק אוצר החייל, שהציע הלוואה ללא ריבית לכיסוי האוברדראפט למי שיעבור אליו, עשויות להיות רק יריית הפתיחה.
ייתכן שיצוצו גם חברות חיצוניות, שלא מתחום הבנקים, שיעזרו בחקיקה חדשה - חוק נתוני האשראי או ההצעה הנשקלת ברשות ההגבלים העסקיים, המחייבים את הבנקים למסור נתונים על היסטוריית מוסר התשלומים של לקוחותיהם השונים - כדי להתחיל ולהציע אשראי מוזל למשקי הבית.
בזל 2 יחד עם החקיקה החדשה, בראשונה, עשויים לפתוח את תחום האשראי הצרכני לתחרות. הכל יכול להיות מצוין חוץ מבעיה אחת - כיום כמעט כל האשראי הצרכני יושב בביטחה באוברדראפט בבנק, ואינו מחפש לעצמו חלופות תחרותיות אחרות. הניתוק מעטיני האוברדראפט הוא התנאי להתפתחות תחרות על משקי הבית, ולשם כך צריכים המשקים להבין עד כמה האוברדראפט אינו משרת את צרכיהם. הוא אולי נוח, אבל הוא הלוואה יקרה מאוד וגם מונע מהם לפנות למתחרים לקבלת הצעות טובות יותר.