לוקהיד מרטין ביצעה רכש גומלין בישראל בהיקף של 1.33 מיליארד דולר בעקבות מכירת מטוסי הקרב F-16I (סופה) לחיל האוויר. בעסקה שנחתמה בקיץ 99' התחייבה החברה לרכש גומלין בהיקף של 1.45 מיליארד דולר שיתפרס על פני 12 שנה, אבל מימשה בתוך ארבע שנים 92% מהתחייבויותיה. מנכ"ל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד התעשייה והמסחר, גבי גולומב, אמר כי לוקהיד מרטין היא החברה המובילה בהיקף רכש הגומלין בישראל.
היקף העסקה לאספקת 102 מטוסי סופה - עסקת הרכש הגדולה בתולדות צה"ל - היה כ-4.5 מיליארד דולר. חלקה של לוקהיד מרטין בה הוא יותר מ-3 מיליארד דולר. התחייבותה לרכש גומלין היתה כמעט 50% מהיקף חלקה בעסקה.
הנהנית העיקרית מרכש הגומלין של לוקהיד מרטין היא אלביט מערכות מחיפה, שקיבלה הזמנות בסך 540 מיליון דולר במשך ארבע שנים; במקום השני התעשייה האווירית הישראלית (תע"א) עם הזמנות בהיקף של 516 מיליון דולר. בסך הכל התחלקו ברכש הגומלין 40 חברות ישראליות.
"לא מדובר ברכש גומלין של תפוזים וסירים", אומר גולומב. "הפריסה הגדולה והמהירות שבה מומש ההסכם, מוכיחים כי התעשייה הישראלית היא תחרותית. יש לה יתרונות טכנולוגיים גדולים שלוקהיד מרטין, יצרנית מטוסי הקרב הגדולה בעולם, מכירה בהם".
מההסכמים שחתמה לוקהיד מרטין עם אלביט מערכות עולה כי החברה האם בחיפה יחד עם החברה הבת בארה"ב EFW, חתמו על עסקות בהיקף של 308 מיליון דולר, בין היתר בפיתוח מחשבים בעבור מטוס F-16I. עסקות נוספות נחתמו עם החברות הבנות של אלביט: VSI האמריקאית השותפה עם קייזר האמריקאית, יצרנית קסדת הטייס, קיבלה הזמנות ב-124 מיליון דולר; סאייקלון מכרמיאל ביצעה עבודות מבנה במטוס הקרב ב-61 מיליון דולר; אלאופ מרחובות סיפקה תצוגה עילית לחופת תא הטייס ב-41 מיליון דולר. השנה רכשה אלביט מערכות את מפעל התעופה של התעשייה הצבאית המייצר את מיכלי הדלק הנתיקים של סופה, שקיבל עבודות בהיקף של 65 מיליון דולר.
התע"א שזכתה בעבר בנתח העיקרי ברכש גומלין של יצרניות מטוסי הקרב האמריקאיות, ירדה למקום השני. להב, המפעל העיקרי של תע"א שנהנה מרכש הגומלין עם לוקהיד מרטין, מייצר את הכנפיים וחלק של זנב מטוס הסופה. העבודה העיקרית שמבצע המפעל היא ייצור מכלי הדלק האחודים (CFT) בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר.
כמו כן מכרה התע"א ללוקהיד מרטין שישה מטוסי מנהלים גלאקסי ב-70 מיליון דולר. חברת הבת אלתא מאשדוד מייצרת את האנטנה של מכ"ם המטוס בעבור חברת נורתרופ גרמן בהיקף של כ-50 מיליון דולר.
מההסכם עם לוקהיד מרטין נהנו גם חברות היי-טק קטנות, קרנות הון סיכון ומוסדות מחקר ופיתוח. בין היתר סייעה לחברות ישראליות לקבל הזמנות במדינות אחרות. בהשפעתה קיבלה BVR הזמנה לאספקת סימולטור של F-16 פרי פיתוחה בשביל חיל האוויר היווני ב-37 מיליון דולר. לרפאל סייעה לוקהיד מרטין למכור למדינה שלישית טילי אוויר-אוויר פיתון-4. גילת לוויינים קיבלה 12.6 מיליון דולר תמורת שכירת שירותי לוויינים.
קרן ההון סיכון יורופנד שבהנהלת תא"ל מיל' אהרון בית הלחמי, קיבלה 3 מיליון דולר מתוך 5 מיליון דולר שהובטחו לה לצורך השקעה בתעשיית היי-טק בישראל. צבי מיכאילוביץ, המחזיק בתיק לוקהיד מרטין ברשפ"ת, ציין כי אף שעל פניו זהו סכום קטן יחסית, יש בכך מנוף להשקעות נוספות.
האחראי על מימוש ההתחייבויות של לוקהיד מרטין לרכש גומלין הוא אירווין בון, העובד במפעל הייצור של מטוסי F-16 בפורתוורת, טקסס. ברשפ"ת מעריכים כי בשל אופי ההזמנות והעבודות שנחתמו עם החברה ברכש הגומלין, צפויות בשנים הקרובות הזמנות המשך בהיקף של מאות מיליוני דולרים.