עסקת ברודקום-M-STREAM השאירהאת דוקור, פרוסיד, אינוונטק וספארק מאוכזבים

שלושה חודשים לאחר שהסטארט-אפ M-stream נמכר ליצרנית השבבים האמריקאית ברודקום, נזכרת קבוצת משקיעי הון סיכון כי הופר הסכם ההשקעה שנחתם עמם, לטענתם.



לביהמ"ש המחוזי בתל אביב הוגשה אתמול תביעה בסך 10 מיליון שקל נגד מייסדי M-STREAM - אריה היימן ודוד וייסמן - שמכרו את אחזקותיהם בחברה ליצרנית השבבים האמריקאית ברודקום תמורת 10-8 מיליון דולר. ברודקום היתה בין בעלי המניות ב-M-STREAM, לאחר שהשקיעה בה לפני יותר משנה במסגרת גיוס ההון הראשון שלה יחד עם קרן ההון סיכון של אפלייד מטיריאלס. בזמן העסקה החזיקה ברודקום ב-40% ממניות החברה, בדומה לאחזקה של אפלייד מטיריאלס בחברה.



התביעה הוגשה על ידי חמישה משקיעי הון סיכון שביקשו להשקיע ב-M-stream לפני שנתיים: זרוע השקעות ההון סיכון של ואן ליר-דוקור, חממת ספארק, קרן פרוסיד שבראשות ערן דודזון, קרן מרתון וחברת אינוונטק. לטענתן, וייסמן והיימן הפרו הסכם שנחתם ביניהם. הסכם ההשקעה, טוענות התובעות, היה להשקעה של 3 מיליון דולר ב-M-STREAM בתמורה לכ-46% ממניותיה. לטענת התובעות, הקשר בין וייסמן, היימן וברודקום נוצר באמצעות נציג של קרן דוקור.



M-Stream מפתחת שבבים לשיפור קליטה של קול, וידיאו, מוסיקה ומולטימדיה עשירה ברשתות סלולריות. בעת גיוס ההון הראשון שלה במארס 2003 נחתם הסכם בינה לברודקום. נוסף להשקעה של 750 אלף דולר כלל ההסכם אופציית רכישה בהתאם לעמידה בציוני דרך.



בתביעה נטען כי במאי 2002 חתמו הצדדים על מסמך עקרונות שלפיו ישקיעו החברות 3 מיליון דולר, כאשר שווי החברה לפני השקעה נאמד בסך של 3.5 מיליון דולר, ובתמורה היו אמורות הקרנות לקבל 46.1% ממניות החברה.



לטענת הקרנות, במסגרת הסכם העקרונות התחייבו וייסמן והיימן שלא לנהל מו"מ עם צדדיים שלישיים לרכישת מניות החברה. בתביעה נטען כי כחודש לאחר ניסוח מסמך העקרונות נפגשו נציגי הצדדים לישיבה שבה סוכמו מרבית הנושאים שהיו על הפרק בכל הנוגע להשלמת העסקה ובתום הפגישה לחצו כל הצדדים ידיים תוך שהם מברכים על המוגמר.



לטענת הקרנות, במקביל למו"מ שניהלו עם ויסמן והיימן, ניהלו השניים מו"מ מקביל עם ברודקום ובסוף יוני 2002 הם חתמו עם ברודקום בהסכם השקעה בניגוד לסיכומים שנחתמו עמם.



עדיין לא הוגש כתב הגנה.