הקופקסון הקטן של מכתשים אגן

הרימון שייך למשפחה קוטלי החרקים Insect Growth Regulator) IGR), שנחשבת ידידותית לסביבה. הרימון תוקף את ההורמון שמניע את תהליך ייצור החומר הכימי כיטין בחרק. הכיטין הוא שאחראי על התפתחות הלסתות בחרק, וייצור השלד החיצוני של החרק שעליו תלוים אבריו הפנימיים.



היות שהרימון פועל על מנגנון הייצור של הכיטין, הוא אינו פועל על המערכת הביולוגית של בני אדם, ורעילותו נמוכה משמעותית ביחס למשפחות קוטלי החרקים הוותיקים הזרחניים אורגניים, שנחשבים יעילים אך רעילים.



אחד מיתרונותיו של הרימון הוא היעילות שלו, שמתבטאת בצריכה של 100-50 גרם להקטר של שטח חקלאי מעובד, לעומת קוטלי חרקים ותיקים יותר שמצריכים את החקלאי לשימוש כפול, ועל כן השפעתם האקולוגית קשה יותר.



המכירות של קטגוריית קוטלי החרקים מסוג IGR מגיעות להערכת יונס ל-600 מיליון דולר בשנה - 10% מההיקף הכולל של קוטלי חרקים בעולם.



קטגוריה זו של קוטלי חרקים צומחת בקצב שנתי של 5%-3%, לעומת מכירות קוטלי החרקים הזרחנים אורגניים שנמצאים בקפיאה או בירידה, כשחלק ממוצריה של מכתשים אגן בקטגוריה זו ירדו ב-40% וב-50%.



למרות הנטייה להחלפת קוטלי חרקים ממשפחת הזרחנים אורגניים בקוטלי חרקים ידידותיים לסביבה, אומר יונס, כי הרימון אינו מסוגל למלא כל חלל שמתפנה על ידי קוטלי החרקים הוותיקים. לדבריו, הרימון שיעיל במיוחד לגידולי כותנה, סויה וירקות, מתחרה במוצר Match שפיתחה חברת נוברטיס, Cascade של חברת BASF ו-Atabron של חברת סינג'נטה.