מלים מלים ממוחם הקודח

בשנה האחרונה נתקלה צמרת צה"ל בבעיה מהותית: כיצד לקרוא בעברית לטכנולוגיה של האינטרנט? כלומר, כולם יודעים שאינטרנט זה אינטרנט, אבל עדיין מדובר בסך הכל בשמה הפרטי של רשת המחשבים העולמית. אינטרנט 2, למשל, הוא שמה הפרטי של רשת מחשבים נוספת, נפרדת מהאינטרנט המוכרת לכולנו, אך פועלת באותה צורה, באותן דרכים.

למה הדבר דומה? לבנקים למשל: "לאומי" הוא שם פרטי של בנק, וכמוהו גם "הפועלים", "דיסקונט" ואחרים. אבל המלה "בנק" מציינת את המונח המאחד את כל הגופים הללו. שם כולל כזה, לטכנולוגיה של האינטרנט, לא היה קיים בעברית. בצה"ל משום מה חשו בחסרונו, ובצר להם פנו אל הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שליד האקדמיה ללשון העברית.

חוק "המוסד העליון למדע השפה העברית"

בכל שלושה שבועות, בבוקר יום חמישי, מתכנסת במשרדי מכון התקנים ברמת אביב הוועדה המונה כתריסר חברים. על סדר יומה נמצאים כל אותם מונחים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות, הנמצאים בשימוש בתחום טכנולוגיית המידע. כמו ועדה זו, פועלות תחת האקדמיה ללשון העברית עוד כמה ועדות מקצועיות לנושאים כמו בנקאות, ימאות, זואולוגיה, משפט, צמחי ארץ ישראל, ועוד.

כל הוועדות מורכבות מאנשי מקצוע בתחום, ומאנשי האקדמיה ללשון העברית - הגוף הפועל מכוח חוק "המוסד העליון למדע השפה העברית". התחום הטכנולוגי יוצא דופן: מסיבות היסטוריות, שבאקדמיה מעדיפים לא להיכנס אליהן, קיימות שלוש ועדות נפרדות שדנות במינוחים טכנולוגיים: הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע, הוועדה למונחי אלקטרוניקה והוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי.

בראש הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע עומד אמנון שפירא, לשעבר איש חברת "קונטרול דאטה", שעד סוף שנות ה-80 עסקה בייצור מחשבי על. כיום שפירא הוא עצמאי, ומביתו בהרצליה הוא מייעץ ללקחותיו בנושאי "גיור" תוכנה (המשמעויות של העברת תוכנה לעבודה מימין לשמאל).

שפירא מספר כי המונחים שמגיעים לדיון בוועדה מגיעים משלושה מקורות: העיקרי שבהם הוא רשימת המונחים של ISO, איגוד התקינה הבינלאומי. מתוך הרשימה ניתנת עדיפות גבוהה יותר למונחים פחות מקצועיים, שחלק נרחב יותר מהאוכלוסייה עושה בהם שימוש. המונחים בתחום עיבוד התמלילים למשל זכו לטיפול דחוף יותר מאשר מונחים בתחום הראייה הממוחשבת, הנמצאים כיום בפני הוועדה.

שני המקורות הנוספים מהם מגיעות מלים לדיון בפני הוועדה הם חברי הוועדה עצמם ופניות שמגיעות מן הציבור. אלה, על אף שהן נדירות מאוד, נמצאות בראש סדר העדיפויות. יועצי הלשון של הרדיו והטלוויזיה, למשל, פונים פעמים רבות לאקדמיה, בבקשה לקבוע תרגום עברי למונחים מקצועיים המגיעים לחדשות. הצירוף חברת-הזנק, לדוגמה, התשובה של האקדמיה לסטארט-אפ, נולד בעקבות פנייה מיועצת הלשון של קול ישראל.

רוב המונחים - ממלים קיימות

גם הדיון במינוח העברי לטכנולוגיה של האינטרנט שנערך בעקבות בקשה שהגיעה, כאמור, מן הצבא, מסייע להבין טוב יותר את מהות עבודתה של הוועדה: רוב הדיונים אינם מניבים מלים חדשות, שהומצאו יש מאין - רוב המונחים מורכבים ממלים שכבר קיימות בשפה העברית, או מצירוף של מלים כאלו. המלה תסריט למשל, משמשת כתרגום למונח Script (בג'אווה); המונח קובץ-אב הוא התרגום הנכון ל-Master File.

לבקשה הצבאית, בכל מקרה, לא נמצא מענה באוצר המלים הקיים של השפה העברית, ועל כן התעורר צורך בחידוש לשוני: יצירת מילה חדשה. מקרים כגון זה מהווים את רוב סדר יומו של ועד המינוח, המקבל לאישור את רשימות המונחים שנקבעו על ידי ועדות המונחים המקצועיות. אם החידוש הלשוני מקבל את אישורו של ועד המינוח, הוא עובר לאישורה של מליאת האקדמיה, אלא אם כן ערער עליו מי מחבריה. המונח שנקבע בסופו של דבר לתאר את הטכנולוגיה של האינטרנט, הוא מרשתת (מ"ם בחיריק, שי"ן בסגול).

סוגייה נוספת הנמצאת בימים אלה בדיונים בועדה למונחי טכנולוגיית המידע, והפעם בעקבות פנייה של צוות תכנית הרדיו "אינטר-בית", תוכנית האינטרנט של קול ישראל ברשת ב', היא זו של תרגום עברי למונח פרסונליזציה. המונח שאנשי הרדיו חשו בחסרונו באוצר המלים העברי מתאר את התאמת התוכן האישית שמבצעים אתרי אינטרנט מסוימים בעבור משתמשים מזוהים (באמצעות Cookie, הלא היא קוקית בעברית, ע"ע). האפשרויות שעלו לדיון הן, בין השאר: תפרוט, אינוש, פרטוט, ועוד. "כמה חבל שהמלה הפרטה תפוסה", אומר שפירא.

דואל - שורש עברי חדש

? מהיכן שואבים חברי הוועדה את הרעיונות לחידושי הלשון? שפירא מעדיף לצטט את שירו של ירון לונדון על אליעזר בן-יהודה: "ממוחם הקודח", הוא אומר. יש כמה וכמה כללים שהאקדמיה ללשון פועלת לפיהם, ובאמצעותם היא מנחה את ועדות המינוח המקצועיות. המלה דואל, למשל, שבכמה מקומות (כולל ב"קפטן אינטרנט") משתמשים בה כקיצור הצירוף דואר אלקטרוני, לא אושרה על ידי הוועדה, ולדברי שפירא "אם זה יהיה תלוי בה גם לא תאושר בעתיד". הסיבה: המלה יוצרת למעשה שורש חדש בעברית (ד.א.ל).

דווקא במקרה הזה, חולקת על דעתו של שפירא המזכירה המדעית של האקדמיה, רונית גדיש, הטוענת כי דואל אינה בעצם מלה חדשה אלא רק ראשי תיבות. במילה דואל בוצע גם "הלחם-בסיסים", דבר נוסף שהאקדמיה מעוניינת להימנע ממנו: חיבור של שתי מלים בתוך מלה אחת. מלים רבות בשפה העברית אמנם מורכבות כך, כמו כדורגל (כדור-רגל), רכבל (רכבת-כבל) וגם תקליטור (תקליט-אור), אך הן לפחות אינן "ממציאות" שורש חדש.

שפירא אומר, כי הבעיה הייחודית למונחים בתחום הטכנולוגיה, היא המאבק בזמן: "ההתפתחות בתחום מואצת, מושגים חדשים מגיעים בתדירות גבוהה, ואנחנו צריכים לתת להם מענה במהירות, על אף שלא פעם אנחנו מגיעים להחלטה לאחר שכבר נפוץ בציבור מונח מסוים, ואז קשה הרבה יותר להילחם בשיבוש הלשוני שכבר שגור בפי הציבור. בכלל - השפה העברית היא שפה חיה, ואי אפשר להילחם בשפת 'הרחוב'. לכל היותר אפשר לקבוע מונח מסוים כתקני, ומי שמעוניין - ישתמש בו".

בעיה נוספת הייחודית למונחים בתחום הטכנולוגי בשל המרוץ הבלתי פוסק