משלחת פקידים בכירים, אשר כללה נציגים בכירים ממשרדי התמ"ת, החוץ, הבריאות, התקשורת, המכס ומכון התקנים, השיגה התקדמות בדיונים עם בכירים ממשרד הסחר האמריקאי בנושאים שונים העומדים על הפרק ביחסי הסחר בין המדינות.
הדיונים התקיימו בשבוע שעבר, בהמשך לפגישות מ"מ רה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, בחודש מאי האחרון עם נציג משרד הסחר האמריקאי - ובדיונים נוספים שהתקיימו בחודש יוני.
הצד האמריקאי קיבל בברכה את מסקנות הוועדה הבינמשרדית בנושא הגנה על המידע המצוי בתיקי רישום התרופות בישראל. עם זאת, החליטו הצדדים להמשיך את הדיונים במספר היבטים שעדין נמצאים במחלוקת, בינהם: יצוא למדינות שלישיות שאינן מנהיגות הגנה על המידע המצוי בתיקי רישום תרופות.
בשיחות הועלתה האפשרות לצבירת כללי מקור עם שותפות אחרות להסכמי סחר עם ארה"ב, לשם יצוא לארה"ב (במזרח התיכון וברחבי העולם), ונדונו אפשרויות להסכמי הכרה הדדית בתחום התקינה ושיתוף פעולה בנושאי מכס .
בשיחות נדונה תמיכת ארה"ב בהצטרפות ישראל לארגון מדינות OECD והנושאים השונים שעל הפרק בארגון הסחר העולמי. כמו כן, הביעה ישראל בפני הצד האמריקאי את מורת רוחה מהעובדה שמחלקת המדינה האמריקאית מותירה בעינה את האזהרה לאזרחיה להימנע מביקור בישראל.
נזכיר כי בעקבות ביקורו בארה"ב בחודש מא, אמר שר התעשייה המסחר ותעסוקה, אהוד אולמרט, כי מדינת ישראל נתנה את הסכמתה העקרונית לחקיקה בתחום ההגנה על המידע שבתיקי תרופות.
הבכירים הישראליים והאמריקאיים נפגשו בעקבות לחץ שהפעילו החברות האמריקאיות המפתחות תרופות חדשות (אינווטיוויות), על המדינה כדי שתחוקק חוק שיגן על המידע שבתיקי התרופות המוגשות למשרד הבריאות לצורך אישורן של תרופות גנריות (חיקוי מקור). אלה דרשו כי ישראל תחוקק חוק, שיאסור על שימוש בתיק רישום התרופה המקורית לצורך אישור תרופה גנרית לתקופה של חמש שנים לפחות מיום רישומה על ידי משרד הבריאות.
סירובה של ישראל הוביל לאיומים של ממשלת ארה"ב כי ישראל תצורף לרשימת המדינות שאינן מגנות על קניין רוחני. מנכ"ל חברת טבע, ישראל מקוב, אמר ביוני בתגובה: "ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אינטרסנטי של חברות הפרמה האמריקאיות. מוטב היה שהחוק לא היה נחקק".