רכילות המסדרונות עברה לרשת / הארץ

מאת ריד אבלסון, ניו יורק טיימס

לוחות המסרים שהקימו חברות רבות באינטרנט, מאפשרים לעובדים לבטא את תחושותיהם ולומר דברים שלעולם לא היו מעזים לומר בפומבי

השיחה נסובה על אשה, בכירה לשעבר במטה חברת הייעוץ פרייס-ווטרהאוס-קופרס במיניאפוליס, שזכתה בפיצויים בסך 1.625 מיליארד דולר בתביעה שהגישה בגין אפליה על רקע מיני. "גבר המתלונן על יחס לא הוגן אינו מקבל דבר", אמר מישהו. "אשה או בן מיעוטים המתלוננים על חוסר הגינות מקבלים יותר ממיליון דולר, ונפתחת בפניהם הדרך לשותפות בחברה". הוא נקב בשמה של שותפה בחברה העונה לתיאור זה. שיחה זו לא התנהלה בפינת הקפה או בארוחת צהריים הרחק מהמשרד, אלא במקום ציבורי יותר: לוחות המסרים באינטרנט.

בשנים האחרונות הקימו חברות רבות לוחות מסרים באינטרנט, ויצרו מקום שבו יכולים העובדים לבטא את תחושותיהם ולומר דברים שלעולם לא היו מעזים לומר בפומבי. לא פעם מדובר במסרים מרושעים.

בלוחות המסרים של החברות הפועלים בפורטלים כמו יאהו או וולט (Vault), חושפים עובדים בעילום שם דעות קדומות או מגנים עובדים אחרים בשמם, ולעתים אף מאשימים אותם באי כשירות, התנהגות בלתי הולמת או שבים ומזכירים שמועות גסות בנוגע לחיי המין שלהם.

אמנם לוחות המסרים הם כלי יעיל שבאמצעותו יכולים המנהלים לגלות מה באמת חושבים עובדי החברה, אך הם גם עלולים להיות כלי הרסני כשרכילות מתפרסמת לעיני כל, ומעלים שאלות מטרידות באשר לחילופי דעות חופשיים, השזורים בהערות פוגעות. לכמה חברות, שרבות מהן כלל אינן מודעות לדיונים האלקטרוניים, לוחות המסרים הם אתגר חדש שלחברה עשויה להיות אחריות על הנכתב בהם.

יאהו מציעה ללקוחותיה להתלונן על הודעות פוגעות בלוחות המסרים. חברות אחרות מפקחות על הנאמר בלוחות ומבטיחות למחוק הודעות פוגעות.

לעתים מותקפים עובדים או מנהלים בחברה באמצעות הערות מרושעות. כך לדוגמה, בחודשים החולפים נהפך לוח המסרים שמספקת יאהו לחברת שירותי התקשורת סטארטק גלובל קומיוניקיישנס, ליעד להתקפות מצד עובדים או עובדים לשעבר. מניות החברה, שהונפקו ב-97', צנחו בשנה החולפת ב-96% ל-50 סנט.

על לוח המסרים הופיעו הודעות שהתייחסו למוצא האתני של כמה מהמנהלים. "ההודים שפגשתי בסטארטק היו גזעניים, לאומנים וצרי אופקים", נאמר בהודעה אחת. הודעות אחרות על לוח המסרים של סטארטק נראות כהתקפות אישיות. אחת מהן תיארה בכיר בחברה בשמו, כ"שתיין פושט יד וחסר חוש עסקי".

סטארטק אמרה בתגובה כי "אין היא עוסקת במסרים אלקטרוניים". החברה, שטענה כי רבים מהמסרים "אינם מקצועיים", ציינה כי הזהירה את עובדיה מהשתתפות בדיונים אלה. עובדים ממורמרים ועובדים לשעבר משתמשים יותר מבעבר באינטרנט כדי להטריד עמיתים, מנהלים או חברים לעבודה, אומר עו"ד פרי אפטב, מנכ"ל CyberAngels.org, מלכ"ר התומך בהתקפות עובדים דוגמת אלה.

לאחרונה, אמר אפטב, בכיר בחברה הוטרד על ידי מסרים בדואר אלקטרוני שנשלחו למשפחתו, לעובדים בחברה ולמשקיעים. במסרים נאמר כי הבכיר מטריד ילדים. במקרה אחר, הקים עובד אתר אינטרנט בשם עובד אחר והציע שירותי מין.

נראה כי לא מעט מהמסרים מגיעים מגברים לבנים המאמינים כי הם מופלים לרעה על ידי חברות, המעדיפות נשים או בני מיעוטים. בלוח מסרים של חברת השילוח UPS, התלוננו עובדים על מה שכינו יחס לא הוגן. "מדיניות קידום העובדים של UPS, נהפכה למדיניות קידום של מיעוטים", נאמר במסר אחד. UPS סירבה להגיב.

בנוסף על כמה תביעות בנוגע לשימוש פוגע בדואר אלקטרוני, שיצר סביבת עבודה עוינת לנשים או לשחורים, הוגשה כבר תביעה אחת בגין הטרדה בדו-שיח אלקטרוני. טייסת של חברת התעופה קונטיננטל איירליינס, תמי בלקיי, תבעה את החברה על מסרים שכתבו טייסים אחרים בעלון אלקטרוני של החברה. לטענת בלקיי, המסרים הפוגעים נשלחו להנהלה. המסרים נכתבו ב-95' בתגובה לתביעה קודמת שהגישה הטייסת בגין הטרדה מינית. "היא לא ממש שייכת לכאן", כתב אחד הטייסים. "התביעה שלה מזויפת, וההאשמות כוזבות. היא מנסה לעשות כסף קל", אמר.

אמנם ב-2000 הגיעו הצדדים לפשרה, אך בית המשפט העליון בניו ג'רזי קבע כי ניתן לתבוע את קונטיננטל על המסרים ששלחו טייסי החברה.

בתגובה אמרה קונטיננטל: "בעוד שהתביעה של תמי בלקיי נפתרה בהסכם פשרה, קונטיננטל מאמינה כי אל לחברה להאשים מעסיקים בהצהרות של עובדים בחדרי שיחות באינטרנט, שאין להם שליטה עליהן".

מומחים בתעשייה ועורכי דין אומרים כי אף שכותבי המסרים מאמינים שניתן לשמור על אנונימיות, אפשר לזהותם. כמה חברות כבר עשו זאת. ריצ'רד סקרושי, מנכ"ל הלת-סאות, הגיש תביעה נגד אדם ששלח מסר בו סיפר על רומן עם אשתו של סקרושי. עורך הדין של סקרושי שכר חוקר פרטי כדי לעלות על עקבותיו של הכותב, שהתגלה כעובד לשעבר. התביעה יושבה בפשרה וסקרושי ויתר על אישומים פליליים, לאחר שהעובד לשעבר התנצל והסכים לעבודות שירות ולתרום לצדקה.