קיץ 2004 הוא מוזר עבור קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. במועדון שיצאו לו מוניטין של סדר ותיכנון ניהולי, נדמה שבימים אלה פושה תחושה של חוסר בהירות והיעדר קו מנחה. חודשיים לאחר שיאה של "עונת הפיינל-פור" מוצאת עצמה מכבי ללא מאמן ראשי, בלי עוזר מאמן שנטש בתסכול לאחר חמש שנים, ועם שני כוכבים גדולים - שרונאס יאסיקוויצ'וס ודייויד בלות'נטאל - שאינם מעוניינים לחזור לקבוצה.
המקרה המייצג הוא זה של דייויד בלאט, בעיקר בגלל שהאחרון הצטרף לקבוצה בעונה שבה הפכה לראשונה לחברה בע"מ. מאז, מופקד בלאט על אימוני הקבוצה בפועל ועל איתור ישרונות בינלאומיים, שהניב בין היתר שחקנים כמו נייט האפמן, אנתוני פארקר, אריאל מקדונלד ובלות'נטאל, לצד הצלחות פחותות דוגמת קווינסי לואיס. כשהוחזר פיני גרשון לתפקיד המאמן הראשי, לפני שנה, הובטח לבלאט שהמשרה שמורה לו בסיום העונה. אלא שלאחר המתנה מתסכלת בת מספר שבועות, הוא החליט לצאת לגלות של זהב בסנט פטרסבורג. בפומבי שמר בלאט על דיפלומטיות אופיינית, אך למקורביו אמר שהוא מרגיש נבגד על ידי ההנהלה שצריכה להתאפס, או באנגלית: "need to get their act together They".
"בלאט ידע בדיוק מה הוצע לו, אבל הוא קיבל החלטה כי יש כסף גדול בכיוון ההוא", מסביר היו"ר שמעון מזרחי. "בעבר, צביקה שרף היה חתום על חוזה עם מכבי ואז באה קבוצה יוונית שהציעה לו חוזה מאוד מפתה ולא עמדנו בדרכו, כך שלא
מדובר בתקדים". השותף הבכיר השני בהנהלת הקבוצה ובר פלוגתא של מזרחי בנושאים רבים, הוא דייויד פדרמן. פדרמן ידוע כתומך נלהב של בלאט, אולם הוא מבכר שלא לחשוף את דעתו בנושא עד שתיסגר סוגיית המאמן הראשי.
"אני לא רוצה להפריע"
השותף השלישי, רענן כץ, הגיב שלשום ממקום מושבו בבוסטון: "שמעון ופדרמן יודעים את הדעה שלי, אבל אני לא רוצה להפריע. הם הרבה שנים במערכת והם אולי יודעים פרטים שאני לא מעודכן בהם. בלאט היה מתוסכל כי לא ידע מה קורה אתו, אני חושב שהגיע לו לדעת מה התוכניות לגביו מיד בסיום העונה. לפי דעתי הוא כישרון ענק, ואין אף אחד בארץ שמתקרב לידע שלו. אם הוא עשה טעויות בניהול משחק, אני בטוח שהוא למד מהן". בלשונו הציורית מסביר כץ, אגב החתמת שאקיל אוניל במיאמי היט (קבוצתו באן.בי.אי), את ההבדלים בין שתי קבוצותיו. "באן.בי.אי כשיש דיל טוב אז לא חושבים יותר מדי, בקבוצה שלי בארץ לוקח יותר מדי זמן לחשוב".
או שמא זו אינה החשיבה המאומצת, אלא דווקא חוסר הסכמה בין ראשי הקבוצה בכמה נושאים עקרוניים, שמשחיתה זמן כה יקר. "זה שעוד אין צוות מקצועי חתום, זה הגושפנקא לזעזוע שעוברת הקבוצה", אומר מאמן עבר של מכבי. "זאת לא סתם קבוצה, זאת אלופת אירופה. מה יותר הגיוני מכך שעם סיום העונה הדבר הראשון שיעשו זה להחתים מאמן, ועוד כזה שיש קונצנזוס סביבו והוא הביא קבלות. אז למה הם לא מחתימים אותו? כי הם רבים ביניהם".
בשנים קודמות העימותים במכבי היו נדירים, ולרוב נחתכו במלה אחת קפואה של עו"ד מזרחי. המציאות היום שונה בתכלית. לפני שלושה חודשים, צביקה קציר, נציגו של כץ בהנהלת הקבוצה, אמר בראיון: "אנחנו מעריכים מאוד את מזרחי, אבל לפעמים הכיוון הפיננסי שפדרמן מושך אליו יותר מתאים לנו. היום אנחנו אולי הכי גדולים בין הבעלים ולנו יש את הכסף, אבל אנחנו גם יודעים לומר לא כשצריך, למרות שדבר ממעשינו לא בא על חשבון מעמדו של מזרחי".
*
לאחר הפסד כואב לאסטודיאנטס במדריד (92') התיישבו אנשי הקבוצה בחדר האוכל במלון לארוחת לילה. "כולם היו עם הראש מטר וחצי באדמה", מספר אחד השחקנים. רק אחד ישב, חייך, ואמר שיהיה בסדר, מנותק לחלוטין בגישתו מאווירת הנכאים. זה היה דייויד פדרמן. "אתה יכול לדמיין שאצל שמעון זה היה הפרצוף הכי קודר בעולם", אומר השחקן. בהבדלי הגישה בין שניים מהבעלים של מכבי טמונה אי הבהירות בכל הנוגע לפני הקבוצה.
קשה לראות את מכבי חוזרת להיות אותה חצר בה שלט מזרחי בין השנים 68' ל-99'. מזרחי מבין מה גרם לו לקצר את המרחק מהצמרת האירופית - הכנסתם של אנשי עסקים כפדרמן וכץ, שהביאו מימון להשוואת התקציב למועדוני הפאר במוסקווה, ברצלונה, בולוניה ומדריד.
אולם קפיצת המדרגה התקציבית שביצעה מכבי, כשהפכה ב-99' לחברה בע"מ שמניותיה נמכרו לאנשי עסקים, חושפת הבדלים מהותיים בתפישת העולם בין שלושת הבעלים - מזרחי, פדרמן וכץ, שבין היתר נובעים מהרקע השונה ממנו הגיעו. מזרחי מזוהה עם הימין הפוליטי, פדרמן עם השמאל. מזרחי נצר למשפחת בנקאים, פדרמן למשפחת אנשי עסקים. מזרחי הדליק משואה ביום העצמאות, פדרמן מתרחק מפומביות. המשותף היחיד להם הוא מכבי ת"א.
*
ב-99' אושרה באיגוד הכדורסל תקנה המאפשרת הפיכת קבוצה לחברה בע"מ. מניותיה של מכבי ת"א חולקו לגופים עסקיים כמו קומברס (קובי אלכסנדר), עלית וגיבור ספורט. 31% נשארו בשליטת קבוצת מזרחי, ביניהם מוני פנאן ונמי גולדשטיין. 25% הלכו ל"פדרמן אחזקות", בבעלות פדרמן ובנו. מכבי ת"א כפי שהכרנו השתנתה לנצח.
חילוקי הדעות היו שם עוד קודם. פדרמן, מעמדתו כבעלים של "עלית", הספונסר של מכבי, תמך בהבאת רלף קליין כמאמן באמצע שנות ה-90', בעוד מזרחי העדיף את צביקה שרף, ועלה גם שמו של פיני גרשון שאימן בירושלים. פדרמן סגר את הפרטים עם נחום מנבר, אז מעסיקו של קליין בחולון, ביום אחד, במסעדה בת"א, וקליין התקשה להרכיב קבוצה ראויה ונפרד ממכבי באמצע העונה.
ההצעה למנות את גרשון למאמן הקבוצה במקום יורם חרוש, היתה גם היא פרי יוזמה ראשונית של פדרמן. השניים היו מיודדים ופדרמן, יחד עם איש העסקים רוני שאטן, הפגישו בין מזרחי לגרשון בביתו של שאטן. באותה פגישה יושרו ההדורים בין היו"ר למאמן מכבי הבא.
אבל במהרה הגלגל הסתובב. "במכבי, עד רענן כץ, היו שני צירים", אומר מאמן עבר בקבוצה, "שמעון ופדרמן. מה שמאמן צריך לדעת, זה על איזה ציר להמר". גרשון, מספר חבר שלו, הימר דווקא על מזרחי. לאחר שיצאה לאוויר פרשת המוקה, בה מיין גרשון את השחקנים השחורים על פי גוון עור, פדרמן רצה לסיי
פדרמן וכץ הפכו את הקבוצה של מזרחי לביזנס - לא תמיד הוא מוכן לזה
יואב גורן
18.7.2004 / 10:11