"חשוב מאוד שהממשלה והכנסת יעבירו בהקדם את פרק המיסוי הבינלאומי ברפורמת בן-בסט" - כך, כותב היום "הארץ", אומרת היועצת המשפטית של נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, עו"ד שולה בנדל.
לדבריה, בשנים האחרונות קיימת בריחת מס בהיקף עצום מישראל בשל העיכובים במעבר מחקיקה טריטוריאלית לפרסונלית: "רבים מנצלים את הפרצות הקיימות בחקיקה הטריטוריאלית להעלמות מס, ובהם מנהיגים בדרג הלאומי, פוליטיקאים בכירים, מפקדים מפורסמים לשעבר בצבא, בכירים בעולם העסקים, רואי חשבון ועורכי דין. זה כואב וזה צורם".
בנדל, סמנכ"ל לנציב מס הכנסה, יוני קפלן, נחשבת מומחית לרפורמת בן-בסט. היא האשה הראשונה המכהנת בתפקיד היועצת המשפטית של הרשות; בנדל מונתה לתפקיד על ידי קפלן ביולי 2000. לפני כן היתה במשך עשר שנים סגנית ליועץ המשפטי.
"כיום אין תזוזה לכיוון של רפורמת מס, אלא עוסקים רק בסגירת פרצות, ואולם יש לטפל בדחיפות בתחום המיסוי הבינלאומי", אומרת בנדל. "קיימת כאן דרך חוקית, דרך המלך, להעלמת מס. הנציבות עוסקת בתיקים מסוג זה בכל יום, והלב מתפוצץ. מעלימי המס מעתיקים פעילות לחו"ל לתקופה קצרה או ארוכה, מודיעים על שינוי מסוים בסוג הפעילות שלהם - לפעמים לצורך עסקה אחת - והמדינה מפסידה סכומי כסף נכבדים.
"המצב מתסכל. לעתים אנחנו מצליחים לשים יד על מעלימי המס בעקבות פעולת מודיעין טובה או הלשנה. במקרים אחרים אנחנו מריחים העלמות, אבל חסר לנו מידע חיוני להשלמת התיק. לעומת זאת, בשיטת המס הפרסונלית - הכפופה לאמנות בינלאומיות ולמערכות הסכמים הדדיות עם מדינות שונות - מעבר של איש עסקים לחו"ל לא יפטור אותו מתשלום מס".
הבעיה חריפה במיוחד בתחום ההיי-טק. "אנשים מחליפים מקום מגורים כדי לא לשלם מס. בשלב המימוש, אנשי ההיי-טק - לא כולם - רוצים להיות תושבי חו"ל כדי לא לשלם מס או כדי לשלם פחות. הם עוברים לחו"ל, והמדינה מפסידה. הסיבה לכך היא שבארה"ב המס על רווחי הון הוא 18%-20%, ובישראל - 50%. ברפורמת בן-בסט הוחלט להוריד את המס ל-25%. הערכה היתה שבגלל 7% אנשים לא יעזבו את המדינה".
לדברי בנדל, מכיוון ששיטת המס עדיין טריטוריאלית ומאחר שההיי-טק נייד, וישראל לא רוצה לאבד אותו, מערכת המס נאלצת לא פעם לעשות פשרות מפוקפקות. "אני בעד פשרות, למעט בסוגיות עקרוניות שבהן אנו זקוקים להלכה של בית המשפט - אבל לא פשרות מרחיקות לכת שהמדינה נאלצת לשלם עליהן מחיר יקר".
פרטים על תיקי המס הגדולים בתחום היי-טק שהופיעו בכותרות העיתונים, מסרבת בנדל למסור בנימוק של סודיות מקצועית. בלשכה המשפטית שבראשותה עובדים 30 עורכי דין ועשרה מתמחים. כמה מהמשפטנים עוסקים בעבודת מטה, והאחרים מופיעים כתובעים בתיקי מס פליליים. "מדובר בקבוצה איכותית, מסורה, משקיעה, ששכרה נמוך יחסית. הם נשארים כאן מכיוון שהעבודה מעניינת, רבת אתגרים, וכמובן קיים העניין הציוני".
גם עניין האופציות בהיי-טק, שהיה אמור להיפתר ברפורמת בן-בסט, נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של הלשכה המשפטית. "כל הזמן נעשים הסדרי היי-טק המבוססים על החוק הקיים ועל פרשנות משפטית", אומרת בנדל. "בוועדת הפסיקה בנציבות, העוסקת בסוגיות עקרוניות, עולה עניין האופציות לעתים קרובות. בעקבות הדיונים מגובשת המדיניות שבאה לידי ביטוי בהרצת חקיקה חדשה, בהוצאת הוראות ביצוע או בהוצאת חוות דעת. לעתים מתקבלת החלטה ללכת לבית המשפט כדי שהוא יפסוק".
בכמה מהמקרים, כאמור, בנדל מעדיפה פשרה. "בית המשפט בעייתי מבחינתנו", היא אומרת, "היו מקרים שחשבנו כי נזכה והפסדנו, והיו מקרים הפוכים. ההחלטה תלויה, בין השאר, בהשקפת העולם של השופט. לכן, כשיש לאקונה אנחנו מתפשרים ומריצים חקיקה. "במיסוי בינלאומי, למשל, אין בבית המשפט תיקים רבים. הצדדים אינם בטוחים בעמדתם ולכן קיימת נטייה להתפשר. פשרה היא לא מלה מגונה. לא בכל מקרה אנחנו אומרים 'יקוב הדין את ההר'".
אחד מהמקרים האלה הוא סוגיית האופציות. "על פי הנחת העבודה שלנו, אופציה היא שכר עבודה, ולכן יש לגבות עליה מס בשיעור 50%. גם לאחר הרפורמה יישאר מס בשיעור של 50% על עבודה ברמות השכר הגבוהות. הרפורמה תוריד את המס על רווחי הון ל-25%, כדי שישראל תוכל להתמודד עם ארה"ב, לדוגמה, בתחום האופציות.
"סעיף 182 בפקודת מס הכנסה מאפשר הסדר של נאמן לניירות הערך שמקבלים עובדים, ולפיו ניתן לפרש את קבלת האופציות כהכנסה הונית. כיום ניירות ערך זרים חייבים במס של 35% בשעה שעובדים שקיבלו אופציות מחברות האם שלהם בחו"ל שילמו מס של 50%. יש כאן בעיה". בשאלה זו החליטה ועדת הפסיקה כי יש מקום לפשרה. נקבע כי עובדים המקבלים אופציות ומפקידים אותן בידי נאמן, ישלמו מס בשיעור של 42.5% - הממוצע שבין 50% ל-35% - בכפוף לכמה תנאים, והעיקרי שבהם הוא שהחברה שנתנה את האופציה לא תדרוש להכיר בה כהוצאה.
"הנושא נתון במחלוקת, ולכן הוחלט על פשרה", מסבירה בנדל. "החלטות משפטיות דורשות זמן, ואני כיועצת משפטית לא יודעת מה בית המשפט יפסוק. זהו חלק מהסדר פשרה כולל בעניין האופציות, ומי שלא מסכים לתנאים יכול ללכת לבית המשפט. עתה, בעקבות פניות, דנה ועדת הפסיקה באפשרות שההסדר של 42.5% יחול גם על הסדרים חדשים ועל עובדים שיצטרפו למסלול הנאמנות".
"גם מנהיגים בדרג הלאומי מתחמקים ממסוי"
הארץ
3.5.2001 / 7:51