ועדת הכספים אישרה העלאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית של תיקון מספר 24 לחוק ני"ע - חוק החיתום

ועדת הכספים אישרה היום את העלאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית של תיקון מספר 24 לחוק ניירות ערך (חוק החיתום) המנהיג רפורמה בחיתום. במסגרתו, ניתן להציע ניירות ערך לציבור כבר לאחר הגשת טיוטת תשקיף לרשות ני"ע, בו זמנית יחד עם הגשת הטיוטא לגופים המוסדיים.



עד היום קיבלו המוסדיים את טיוטת התשקיף שבוע מוקדם יותר. לפי החוק שאושר, יהיה מעתה שוויון בעת פרסום הטיוטה מטעם החברה בעלת המניות. שינוי נוסף בחוק קובע כי תיעשה הפרדה בין הגופים המוסדיים לאחרים, בעוד שלמוסדיים תיעשה המכירה לפי שיקולי החתם בכל הקשור בשאלה למי למכור וכמה למכור לכל אחד מהם - בדומה לשיטה המקובלת בארה"ב.



לעומת זאת, אם החתם ירצה למכור גם לציבור, אזי הוא יצטרך לעשות זאת לכל מי שהגיש בקשה לרכוש כאשר הכמות שיקבל כל רוכש תיקבע לפי חלקו היחסי בסך הכמויות שיתקבלו. הצעת החוק שהוגשה על ידי הממשלה קובעת עוד כי ניתן להתיר שלא לכלול בתשקיף, שיקבל את היתר הרשות, את מחיר ני"ע המוצעים ופרטים נוספים הנגזרים מן המחיר.



פרטים אלה ייכללו בהודעה משלימה שתפורסם לפני תחילת המכירה של ני"ע המוצעים. עוד מוצע כי המחיר בהצעה יהיה אחיד, וכי החובה היא למכור ניירות ערך המיועדים לרישום למסחר בבורסה בדרך ובתנאים השווים לכל.



עם זאת, החוק קובע שניתן יהיה לקבוע אחרת בתקנות שיוגשו בעתיד לוועדה. בסעיף אחר מוצע לקבוע הגבלות על מכירה והחזקה של ניירות ערך, שמטרתן למנוע ניגודי עניינים בין החתם לבין המשקיעים. בוועדה התעורר ויכוח נוקב בסוגיית קביעת מחיר מקסימום בהנפקות. בהצעת החוק שאושרה נקבע כי ההנפקות ייעשו בלא מחיר מירבי, ואולם, שר האוצר יהיה רשאי בנסיבות מסוימות לאפשר קביעת מחיר מירבי בהנפקה.



בסעיף הזה התפתח ויכוח ארוך בין נציגי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר לבין החתמים ונציגי הבנקים. החתמים ביקשו לאפשר הנהגת מחיר מירבי, בעוד נציגי האוצר ורשות ני"ע טענו כי מחיר מירבי יונהג רק לאחר ששר האוצר יקבע זאת.



החתמים גם הציעו להגיש את הסעיף הזה בעתיד במסגרת התקנות המיועדות להפעלת החוק. רונן צלניר מפועלים אי.בי.אי טען כי ההוראה לא לקבוע מחיר מקסימום היא התערבות בפעילות שוק ההון, שתרחיק קונים. צלניר הזהיר כי בכך ייגרם נזק מאחר שיגרום לכך שחברות לא יוכלו לגייס כסף בשוק ההון בישראל.



הוא אמר עוד כי באחרונה אין דוגמה לחיתומי יתר גדולים בשוק ההון. הוא סבור שאפשר לטפל בביקושי יתר וירטואלים, כמו למשל: להגביל הזמנה למזמין יחיד, או להורות לבנקים וחברי בורסה לא לקבל הזמנות גדולות.



במהלך הדיון הוזעק לישיבה המפקח על שוק ההון באוצר, אייל בן שלוש, שהתנגד להצעת החתמים להוציא מהחוק את נושא המחיר המירבי. בן שלוש התעקש ששר האוצר יוסמך במקרים מיוחדים, או בטעמים מיוחדים, לאפשר קביעת מחיר מירבי כללי או פרטני כדי לתרום לשכלול שוק ההון. לדבריו, "הכוונה היא שיהיה מחיר אחיד בהנפקות והשוק יקבע את הערך הכלכלי בהליך המכרז. מהלך כזה יחזק את האחריות של כל מי שניגש למכרזים, ויגביר את היכולת ההשפעה שלו לטווח הארוך. השינוי המוצע יתרום להחזרת האמון של הציבור בשוק ההון", אמר.



יו"ר רשות ני"ע, משה טרי, אמר כי "אין ספק שהמחיר המירבי יצר עיוותים שנוצרו בחיתומי יתר מטורפים ובמצגים לא נכונים. לכן, הגענו למסקנה שלא יהיה מחיר מירבי אלא במקרים מיוחדים". טרי אמר כי אישורה של הצעת החוק בוועדת הכספים מהווה יום היסטורי. "אין ספק שזו מהפכה - הצעת החוק מתאימה אותנו למהלכים שקיימים בעולם. למעלה מ-10 שנים אנו דנים בהצעת החוק שתניב רפורמה אדירה בשוק ההנפקות והשתלבות בגלובליזציה", הוסיף.



הועדה אישרה היום את הצעת רשות ני"ע להפחית את האיגרות המוטלות על חברות ציבוריות ב-15%. הרשות נימקה את הצעתה בעקבות הפעילות המואצת בשוק ההון, שבאה לידי ביטוי בריבוי הנפקות מאז ראשית השנה. ההפחתה לא תחול על חברות הרישום הכפול. לנוכח העובדה כי התיקון מתבצע סמוך למועד קבוע, שבו על החברות לשלם את האגרה השנתית, ה-1 באוגוסט, התקבלה הצעת הרשות לדחות השנה את מועד תשלום האגרה ל-1 בספטמבר 2004.