מאת חיים ביאור
המדינה דחתה את דרישת ההסתדרות לאפשר למשפטנים בשירות המדינה לעסוק בעריכת דין במסגרת פרטית.
בראשית 2001 פנה מזכ"ל איגוד המשפטנים יורם שגב, באמצעות עו"ד נטע רות מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, לנציבות שירות המדינה בדרישה להתיר למשפטנים במשרדי הממשלה לעסוק בפרקטיקה פרטית, בדומה להיתר הקיים לרופאים בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים.
שגב אמר כי "הגבלה גורפת, מפלה ובלתי מנומקת של המשפטנים בשירות המדינה, אינה עולה בקנה אחד עם חוק חופש העיסוק מחד, וחובת הרשות לנהוג בשוויון מאידך. אכן יש מקום להטיל מגבלות ביחס להעסקת עובד מדינה בעבודה נוספת, כדי למנוע ניגוד עניינים, אך מכאן ועד לאיסור גורף ומפלה, גם בסיטואציות בהן אין חשש כזה, רחוקה הדרך". לדבריו, אין הצדקה ליצור אבחנה בין המשפטנים לבין קבוצות עובדים אחרות בשירות המדינה, להן יש היתר לעסוק בפרקטיקה פרטית.
בתשובת נציבות שירות המדינה נאמר, בין היתר, כי "עורך דין פרטי פועל למען לקוחו. כמעט לכל פעולה משפטית יש נגיעה לשלטון, למשל היבטים של מיסוי ותשלומים לרשויות וזאת, מבלי להזכיר הליכים פליליים בהם המדינה או רשות מרשויותיה הן צד. מכיוון שאסור לעו"ד לייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, קיים חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו של עו"ד פרטי לעיסוקו בשירות המדינה".
הנציבות טוענת כי מתן אפשרות לעו"ד בשירות המדינה לעסוק במקצועו במסגרת פרטית יוצרת חשש לפגיעה בטוהר המידות, מכיוון שעו"ד בשירות המדינה מייצג את האינטרס הציבורי ואם יעסוק בענייני לקוחות פרטיים, הוא עלול לייצג עמדות הנובעות מהאינטרס הפרטי.
נדחתה הדרישה להתיר למשפטני המדינה לעסוק בפרקטיקה פרטית
הארץ
3.5.2001 / 12:17