מפעל הפיס הודיע כי שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, דרורה פלפל, דחתה את בקשתה של נירה גולן, להכיר בתביעתה נגד מפעל הפיס כתביעה ייצוגית בסכום של כ-7 מיליארד שקל.
במארס אשתקד עתרה גולן, באמצעות עו"ד אריאל שמר לבית משפט מחוזי, בתביעה לכספים ובבקשה להכיר בתביעה זו כתביעה ייצוגית. גולן טענה כי מפעל הפיס הסתיר מהמשתתפים בהגרלת הלוטו מידע מהותי ביותר, שאילו ידעו אותו מראש, היו נוהגים בצורה שונה ביחסיהם עם מפעל הפיס. עוד טענה גולן כי הקבוצה שהיא מבקשת לייצג רשאית לבטל את העסקה של רכישת הכרטיסים, וכי הם זכאים להשבת הכספים ששולמו בגין רכישת הכרטיסים.
לטענת גולן קיימות תקלות בשיטת הבדיקה האוטומטית של מפעל הפיס, הבודקת האם כרטיס ההגרלה הוא כרטיס זוכה.
מפעל הפיס, באמצעות עו"ד אמנון זיכרוני ועו"ד שרון זיכרוני, טען כי התביעה היא תביעת סרק קנטרנית שעילתה אינה ברורה. כמו כן, הוכיחו הסניגורים בראיות ובמוצגים שהובאו בפני בית המשפט, כי המערכת אמינה וכי מפעל הפיס הדריך את הציבור כיצד להימנע מתקלות.
עדים שהובאו לבית משפט מטעם מפעל הפיס הסבירו בעדותם כיצד פועלת המערכת, וכי חלק מכרטיסי ההגרלה שהוצגו בפני בית משפט הם כרטיסים שלא נפל בהם כל פגם וזכייתם כבר נפדתה.
עוד טענה הסנגוריה כי אחוז התקלות במערכת הוא אפסי והמערכת אמינה, וכי מפעל הפיס נוקט בכל אמצעי הבקרה הסבירים כדי למנוע אפשרות לתקלות במערכת.
השופטת פלפל דחתה את בקשת גולן להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית בנימוק שבידי התובעת אין כרטיסי הגרלה המוכיחים את טענתה, וכן היא אינה יכולה להוכיח כי נמנעה ממנה זכייה כתוצאה משיטת הבדיקה של מפעל הפיס.
השופטת ציינה בהחלטתה כי לא התגבשה לתובעת עילת תביעה אישית וכי מפעל הפיס פירסם בכל דרך אפשרית ומקובלת הוראות אזהרה והנחיות, הן לציבור והן למפיצים, כדי למנוע שיבושים. לעמדתו, שיעור התקלות היה זניח ועמד בסטנדרטים הגבוהים ביותר שניתן לדרוש ממערכת כלשהי.
השופטת חייבה את גולן בתשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה לתביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל שהוגשה נגד מפעל הפיס
שירות TheMarker.com
3.5.2001 / 17:14