שופטי ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, יעקב טירקל ואדמונד לוי, פסקו אתמול כי חובת הגילוי המוטלת על מבוטח כלפי חברת הביטוח הינה לענות באופן מלא ומפורט על שאלות חברת הביטוח וכי, "אי מתן תשובה מלאה וכנה מהווה מצג שווא המעניק למבטח זכות לבטל את החוזה גם כאשר העלמת העובדה לא נעשית בכוונת מרמה".
פסק הדין ניתן במסגרת ערעור, שהגישה חברת הביטוח מנורה על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת לחייב אותה לשפות את חברת קידן תכנון הנדסי ואת בעלי החברה דן בורישנסקי בגין חיובם לפצות מתיישבים בישוב "יובלים", בגין רשלנותם במתן שירותי פיקוח על עבודות בנייה שבוצעו בישוב. דן בורישנסקי, יש לציין, הינו בעלה של פרקליטת מחוז חיפה עו"ד נילי בורישנסקי.
המדובר בפרשה שהחלה בשנת 1998, כאשר האגודה השיתופית יובלים ביקשה להקים חברת בניין ושכרה שירותיו של קבלן מבצע שפשט מאוחר יותר את הרגל וכן את שירותיה של קידן לצורך פיקוח על הבניה.
בקיץ 1989 הסתיימה הבנייה, אך התברר כי בדירות קיימים ליקויי בניה ופגמים שהחמירו עם הזמן. בעקבות זאת פנתה האגודה לקבלן קידן לבצע תיקונים נדרשים ומשאלו לא בוצעו לשביעות רצונה, הוגשה בשנת 1994 על ידי יובלים ובעלי הדירות תביעה כנגד הקבלן ובשנת 1995 צורפה קידן כנתבעת נוספת.
קידן שלחה הודעת צד ג' למבטחת האחריות המקצועית שלה, מנורה, וטענה כי במידה ותוכח רשלנותה, על מנורה לשפותה בסכום שיקבע. מנורה טענה מנגד כי הכיסוי הביטוחי של קידן אינו תקף שכן קידן הסתירה ממנה בשנת 1994 בעת שנרכש הכיסוי הביטוחי את המידע אודות התביעות הצפויות של הדיירים.
יש לציין כי קידן רכשה בשנת 1994 ממנורה פוליסת ביטוח אחריות ביטוחית, שכללה כיסוי רטרואקטיווי החל משנת 1982. בהצעת הביטוח נדרשה קידן לציין האם התעורר מקרה כלשהו אשר אמור לשמש עילה לתביעה לפי הפוליסה וקידן ענתה על כך בחיוב, אך לא ציינה את מקרה יובלים, אלא ציינה כי מדובר בסיכון רגיל המקובל בחברות הנדסיות.
בתום הדיונים בביהמ"ש המחוזי בנצרת חויבו הנתבעים - הקבלן, קידן ובורישנסקי - בתשלום כולל של כ-1.2 מיליון שקל וקבע בפסק דינו כי האחריות לליקויים מוטלת ביחד ולחוד על הקבלן ועל קידן שלא מנעה את הליקויים ולא עשה לתיקונם משנתגלו.
בית המשפט המחוזי דחה את טענות מנורה וקבע כי קידן זכאית לכיסוי ביטוחי, וכי מסרה מידע בהצעה לביטוח אודות קיומו של סיכון באופן כללי וכי לא פעלה מתוך כוונת מירמה ומשמנורה לא דרשה פרטים נוספים למידע שבהצעת הביטוח, יצאה קידן ידי חובת הגילוי המוטלת עליה.
קידן ובורישנסקי ערערו על פסק הדין ועל הקביעה כי הם התרשלו בתפקידם כמפקחים, ואילו מנורה ערערה באמצעות משרד עוה"ד אטיאס-נוה על הקביעה לפיה היא צריכה לשאת בחיובם של קידן ובורישנסקי.
ביהמ"ש העליון, על דעתם של ברק וטירקל כנגד דעתו החולקת של לוי, מקבל את ערעורה של מנורה וקובע כי קידן הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה מכח החוק ולפיכך חל החריג לפוליסה וקידן אינה זכאית לכיסוי ביטוחי בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית.
ברק מנתח את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 6 לחוק חוזה ביטוח. החוק קובע כי במידה והמבטח הציג למבוטח שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה, על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה.
"חרף ידיעתה אודות הליקויים בפרויקט יובלים וטענות הדיירים כלפיה, הסתפקה קידן בתשובותיה בהפניה 'לסיכונים הרגילים' ופרויקט יובלים לא הוזכר ולו במילה", אומר ברק ומוסיף כי אי מתן תשובה מלאה וכנה הוא מצג שווא המעניק למבטח זכות לבטל את החוזה, גם כאשר העלמת העובדה לא נעשו בכוונת מרמה.
ברק קובע כי התשובות החלקיות שניתנו על ידי קידן מהווה הפרת חובת הגילוי ולפיכך מנורה אינה חייבת בתשלום הכיסוי הביטוחי. "כאשר עסקינן באי מתן תשובה מלאה וכנה לשאלה שנשאל המבוטח אין הכרח כי תתלווה לכך כוונת מרמה מצד המבוטח, על מנת שלמבטח יעמוד הפטור מתשלום תגמולי הביטוח", כתב ברק.
בפסק דינו של בית המשפט העליון נקבע כי בעת מילוי טופס ההצעה ידע המפקח אודות הליקויים בבתי יובלים וכי הם עלולים לשמש עילה לתביעה כנגדו בגין רשלנות מקצועית. מנורה לא הייתה שותפה למידע זה ולפיכך, פרויקט יובלים אינו נתפס ע"י הביטוח.
בפסק הדין קובע ברק כי אין מניעה לבטח בגין סיכון מאירועים שאירעו טרם תחילת הביטוח (ביטוח רטרואקטיווי) ואולם, יש לשמור על עקרון יסוד של תחום הביטוח והוא ש"אין ביטוח על נזק שהינו בגדר נזק ודאי".
לפיכך, קובע ברק כי הכיסוי הביטוחי חל למפרע, אך הכיסוי חל אך ורק על מקרי ביטוח שלא היה ידוע אודות התרחשותם במועד ההתקשרות בחוזה הביטוח. מנגד, דחו כל השופטים את ערעורם של קידן ושל בורישנסקי על הקביעה שהתרשלו בתפקידם לפיכך יוצא כי קידן תאלץ לשאת בתשלום התביעה לבדה ללא כיסוי ביטוחי.
העליון: מבוטח שעונה תשובות חלקיות לשאלות מבטח במסגרת הצעת הביטוח לא זכאי לכיסוי הביטוחי
אמיר הלמר
22.7.2004 / 17:25