וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קבוצת בכר מתמודדת על דיסקונט

סמי פרץ

23.7.2004 / 9:18

20 מסניפי דיסקונט הושבתו אתמול; ההשבתה היא תוצאה של דיון שהתקיים שלשום בבוקר, ובו העלו עובדי דיסקונט סדרת דרישות חריגות כחלק ממה שכינו "הבטחת זכויות העובדים בבנק עם מכירתו הצפויה



"אמרו לי שבדיסקונט יש בלאגן; אין לי בעיה עם זה. אני רגיל לקנות עסקים עם בעיות שאנשים פחדו לגעת בהם, לייצבם ולהפוך אותם לרווחיים" - כך אמר ל"הארץ" השבוע דניאל שטראוס, אחד המתמודדים על רכישת בנק דיסקונט . שעות ספורות לאחר שהדברים נאמרו, קיבל שטראוס מושג ראשוני לגבי הבלאגן שצפוי לו אם ירכוש את הבנק. 20 מסניפי דיסקונט הושבתו אתמול ובימים הקרובים יושבתו לסירוגין סניפים נוספים. ההשבתה היא תוצאה של דיון שהתקיים שלשום בבוקר, ובו העלו עובדי דיסקונט סדרת דרישות חריגות כחלק ממה שכינו "הבטחת זכויות העובדים בבנק עם מכירתו הצפויה".



יו"ר ועד עובדי דיסקונט ריקי בכר ועורך דינם של העובדים בני כהן פוצצו את הדיון לאחר חצי שעה בלבד, לא לפני שהספיקו להציג רשימת דרישות הכוללת התחייבות של הרוכשים שלא למכור נכסים במשך 10 שנים, ובכלל זה את בנק דיסקונט ניו יורק. דרישה אחרת היא למענק בגובה 40% מתמורת המכירה שישולם לעובדים.



במלים אחרות, מה שדורשים העובדים הוא שהמדינה תמכור את הבנק, תעביר לכיסיהם של 5,700 עובדי הבנק את תמורת המכירה, וגם תאפשר להם להמשיך לשלוט בו. אפשר לנחש שהעובדים הבכירים, כלומר, אלה שקרובים לבכר, יקבלו נתח גדול יותר מהתמורה. סביר להניח כי אם יתקבלו הדרישות של בכר וכהן, כל חמש קבוצות המשקיעים שהגישו את מועמדותן לרכישת הבנק יימלטו על נפשם, ואז יישאר הבנק בידי בכר ושות', להלן: הקבוצה השישית - קבוצת בכר.



כל בר דעת מבין כי הדרישות של בכר נועדו להרחיק מתמודדים פוטנציאלים, אפילו כאלה שאוהבים בלאגן; שהרי שטראוס אולי אוהב בלאגן, אבל הוא בטח רוצה איזו דרגת חופש או שתיים שיאפשרו לו לממש נכסים ולנהל את הבנק לפי ראות עיניו. בכר הוא לא הראשון שבא אל הרוכשים בדרישות. קדם לו המפקח על הבנקים יואב להמן שהציג לרוכשים רשימת דרישות קשה לכשעצמה, שמונעת מהם למשוך דיווידנדים הנובעים ממכירת נכסים למשך חמש שנים.



מטרת העל של בכר היא לטרפד את מכירת הבנק, אבל הדרישות שלו מבוססות על היגיון פנימי מוצק. כך, בכר מבין היטב שאם בעלי השליטה החדשים ימכרו את אחד מנכסי הבנק, ייווצרו ליו"ר הוועד שתי בעיות. הראשונה, תיחשף לעיני כל העובדה שהחברות הבנות של דיסקונט מספקות הרבה יותר רווחים מאשר הבנק עצמו ושהגוף הכי לא יעיל בקבוצה הוא הבנק בישראל. הבעיה השנייה, מכירת נכס משמעותי, כמו דיסקונט ניו יורק, תזרים לבנק מאות מיליוני דולרים שיאפשרו לו לממן תוכנית פיטורים המונית.



לפי המספרים שזורקים גורמים המעורים בעסקי דיסקונט, כדי לייעל את הבנק יידרשו הבעלים החדשים להקטין את מצבת כוח האדם ב-1,500-1,000 עובדים. עלות הפיטורים של עובד במערכת הבנקאות מסתכמת בכ-700 אלף שקל, והמשמעות היא שאין דרך לממן פרישה המונית ללא מימוש של אחד מנכסי הבנק.



גם הדרישה לקבלת מענק מתמורת המכירה לא נולדה סתם כך; בכר בסך הכל משכלל פטנט שהמציאו יו"ר הבנק אריה מינטקביץ, המנכ"ל גיורא עופר ומנהלים נוספים שדאגו לעצמם ל"מצנחי זהב" לקראת ההפרטה. מרבית בכירי הבנק מסודרים ויודעים שאם יפוטרו כתוצאה מהחלפת הבעלות בבנק, ירופד חשבונם בכמה מיליוני שקלים טובים שיקלו עליהם את החיים.



אז נכון שלמינטקביץ ועופר לא היתה החוצפה לדרוש 40% מתמורת המכירה וגם לא משהו קרוב לזה, אך הגישה דומה: הפרטה היא אירוע מסוכן למנהלים ועובדים ומשום כך יש להצטייד בהגנות מתאימות. הבעיה העיקרית עם פוליסת הביטוח שרוצים בכר, חבריו ומנהליו לרכוש היא שאת הפרמיה משלם הציבור המחזיק בבעלות על הבנק. אין פוליסה טובה מזו.



לעובדי דיסקונט יש דרישה נוספת מרוכשי הבנק: התחייבות לא לשנות את חוקת העבודה בבנק למשך 10 שנים. החוקה הזו מעגנת את כל ההסדרים שנעשו במשך השנים עם עובדי הבנק; כל ההטבות, הצ'ופרים והפינוקים שמהם נהנים העובדים.



בין ההטבות שמהן נהנים עובדי הבנק יש הטבה אחת ייחודית וחריגה. הבנק מממן עבור עובדיו את מס ביטוח הבריאות. אותו מס שהוטל על הציבור ב-95' והמחייב הפרשה של 4.8% מהשכר כתשלום לקופות החולים. עובדי דיסקונט הצליחו לסחוט מהבנק את מימון המס הזה, ועכשיו הם רוצים להבטיח שהבנק ימשיך לשלמו עבורם עוד שנים רבות (עלות המס לבנק כ-80 מיליון שקל בשנה), יחד עם סל הטבות הכולל גם מימון שכר לימוד לילדי העובדים.



*



בכר השיג במשך השנים הישגים אדירים לעובדי הבנק, במחיר של פגיעה ברווחיותו ובכדאיות של בעליו - הציבור הישראלי - להחזיק בו. מולו עמדו הנהלות חלשות שלא אהבו אותו, אבל התמסרו לדרישותיו. כעת דורש בכר להמשיך את המסורת ולפגוע בכדאיות של משקיעים לרכוש את הבנק, וכאן מגיע תפקידה של המדינה ושל שר האוצר בנימין נתניהו, להגיד די. עד כאן. אכלתם, שבעתם, נהניתם? תשאירו משהו גם לאחרים.



אם בכר ישקיע קצת מחשבה, הוא יגיע לבד למסקנה שעדיף כי הבנק יימכר לאחת מחמש קבוצות המשקיעים הזרות בסיבוב הנוכחי, ולא לבנק מקומי לאחר שיבוטל המכרז הנוכחי. מכירת דיסקונט לבנק מקומי תגרום לפיטורים של הרבה יותר עובדים מאשר בדרך של המשך החזקתו של דיסקונט כבנק עצמאי.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully