חברות הביוטכנולוגיה מקימות פרויקט מחקר ב-40 מיליון ד'

מאת אורה קורן

חברות ביוטכנולוגיה ישראליות מובילות, ובהן חברות המפתחות תרופות וחברות המפתחות כלי מחקר, החליטו לשתף פעולה בפרויקט לפיתוח שיטות לניבוי הסיכוי של חומר ביולוגי להפוך לתרופה; החברות כוללות, בין השאר, את קומפיוג'ן , די-פארם, פפטור וקבוצת הרלן. חברת טבע בחרה בשלב זה שלא להשתתף בפרויקט.

החברות יקימו קונסורטיום שייקרא פארמה-לוגי, שיפעל עם נציגי האקדמיה, במסגרת תוכנית מגנ"ט של לשכת המדען הראשי, במשרד התמ"ס. תוכנית מגנ"ט הוקמה לקידום מחקר ופיתוח תשתיתי, בשיתוף התעשייה והאקדמיה. על פי כללי התוכנית, רוב מימון הקונסורטיום (כ-70%) יתבצע על ידי לשכת המדען הראשי, ושאר המימון יגיע מהאקדמיה ומהתעשייה. העלות המשוערת של הקונסורטיום הביוטכנולוגי היא 40 מיליון דולר.

חברת די-פארם נבחרה לעמוד בראש קונסורטיום פארמה-לוגי. כך אמר אתמול מנהל מגנ"ט, אילן פלד. הקונסורטיום יפתח כלים ותוכנות לניבוי מידת ההצלחה של חומרים להפוך לתרופות, תוך קיצור תהליך פיתוח תרופות וזיהוי מוקדם של כשלים. בכך ניתן יהיה לצמצם את יחס ההצלחות לכשלונות בפיתוח תרופות, המוערך כיום בתחום הביוטכנולוגיה ביחס של הצלחה אחת ל-10 ניסיונות. היקף ההשקעה בפיתוח תרופה אחת נע בין עשרות למאות מיליוני דולרים.

יו"ר הקונסורטיום ומנהל המו"פ בדי-פארם , ד"ר יצחק אנג'ל, העריך כי היקף ההשקעה בפרויקט יהיה כ-40 מיליון דולר. יו"ר ועדת ההיגוי של הקונסורטיום ויוזם הקמתו, מישל אפרגן, מנכ"ל HPBM מקבוצת הרלן, ציין כי הקונסורטיום יתמקד בצוואר הבקבוק של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל - היעדר תשתית של שירותי פיתוח מתקדמים, לחברות המפתחות תרופות אתיות (מקוריות).

מדו"חות אחרונים של רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) עולה, כי 40% מהפרויקטים של פיתוח תרופות חדשות נכשלים בבחינת קצב התפרקות התרופה בדם (פארמקוקינטיקה).

לדוגמה, אם ההתפרקות מהירה מדי, התרופה אינה מאפשרת ריפוי. פרויקטים אחרים נכשלים, מכיוון שהחומר אינו נספג כלל בגוף. הפרויקטים מגיעים לבדיקות אלה לאחר סידרה ארוכה ויקרה של ניסויים פרה קליניים (בבעלי חיים) וקליניים (בבני אדם). הקונסורטיום ישכלל מערך בדיקות קיים, שיצמצם בשיעור ניכר כשלים אלה.

לדברי אנג'ל, בקונסורטיום ישתפו פעולה לראשונה חברות תרופות כפפטור, פארמוס ודי פארם לצד חברות המפתחות כלים (טולבוקס) כקומפיוג'ן, ביו איי.טי, HBI ו- HPBM. אנג'ל אישר, כי טבע דחתה הצעה להשתתף בקונסורציום, אולם ציינה כי יתכן שתצטרף בשלב מאוחר יותר. לדבריו, הקונסורציום פתח במגעים לשילוב חברת תרופות רב לאומית זרה, באישור לשכת המדען הראשי בתמ"ס.

מלשכת מנהל מגנ"ט נמסר, כי הקונסורציום יתמקד בפיתוח שיטות לניבוי התאמתם של חומרים פעילים לתרופות שיוצרו על בסיסם.

יעדים נוספים שנקבעו, כוללים פיתוח אלגוריתם ותוכנות לניבוי הערכה ותכונות של רעילות, ופיתוח מערכות ניסוי מהירות במבחנה ובחיות מעבדה, לבחינת הפיזור והפינוי של התרופות בגוף.

מקורבים לקונסורטיום ציינו, כי עדיין לא יושבה המחלוקת בין המשתתפים, היכן למקם את המכשור הייעודי שיירכש לצורך הפיתוח. חברות התשתית כ- HPBM סבורות, שיש למקם את המכשור אצלן, מכיוון שבאמצעותו יוכלו לתת שירותים בעתיד לחברות רבות המפתחות תרופות. לעניין זה ציין אנג'ל, כי "נצטרך למצוא את שביל הזהב בין דרישות המשתתפים לאופטימיזציה של עבודת הקונסורציום".