לשכת עורכי הדין ביטלה את האיסור על קבלת שכר טירחה שלא בכסף

המועצה הארצית אישרה לאחרונה את המלצתה של ועדת הרוויזיה באתיקה, בראשות עו"ד אלקס הרטמן, לבטל את האיסור החל על עורך דין לקבל שכר טירחתו שלא בכסף.

ועדת הרוויזיה הגישה הצעתה לתיקון סעיף 9 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), שם נקבע האיסור, כבר ביולי 2000, אך רק לאחרונה הועלה העניין לסדר היום של המועצה ואושר. כעת נותר לקבל את אישורו של שר המשפטים לשינוי.

האיסור לקבלת שכר טירחה שלא בכסף, כאמור, בכללי האתיקה, וקבע למעשה כי "לא יקבל עו"ד שכר טרחה בעבור עבודתו המקצועית אלא בכסף". כעת החליטה המועצה, ברוב של 10 חברים אל מול 4 מתנגדים ונמנע אחד, להוסיף לסעיף את חלק נוסף שקובע כי: "על אף האמור בפסקה א' לעיל, עו"ד המייצג לקוח בעניין ממוני יהא רשאי לבוא על שכרו כולו או חלקו על ידי קבלת זכויות שותף באותו עניין, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח".

התיקון קובע עוד כי "עניין ממוני" משמעו כל עניין אזרחי הקשור למסחר ועסקים, כגון פעילות עסקית של אדם או תאגיד, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאלה.

"זכויות שותף" מוגדרות ככל שיתוף בזכויות המוכר בדין לרבות באמצעות מניה, כתב אופציה או נייר ערך אחר.

התיקון, למעשה, הוא חכמה שלאחר מעשה, שכן ברור כי בשלוש השנים האחרונות של הגאות בתחום ההיי-טק התייחסו משרדי עורכי הדין לכלל הזה כאות מתה, ואף לשכת עורכי הדין לא אכפה את קיומו, וכך התאפשר להרבה משרדים לקבל נתח מחברות הסטארט אפ המבטיחות בהן טיפלו בתמורה לטיפול המשפטי בהן.

כעת הדבר הפך למעשה לחוקי לחלוטין, וכמובן שההשלכות של התיקון גולשות מעבר לתחום ההיי-טק לתחום הנדל"ן, ועוד.

בישיבת המועצה שאישרה את תיקון הכלל, אמר הרטמן, שהוביל את השינוי, כי האיסור אומנם קיים מזה שנים, אולם העולם השתנה, הכלכלה השתנתה, והיום, בעולם המודרני, כסף זה לא רק מטבע קשה, אלא יכול להתבטא גם בצורה של זכויות בחברות או בנכסים אחרים.

מתנגדי ההצעה בראשותו של עו"ד ישראל כלוף, טענו כי עו"ד יהפוך למעשה לשותף בנכסיו של הלקוח, והדבר עלול לפגוע בתדמיתו של המקצוע ובתדמיתו של עורך הדין, וביקשו לדחות את ההכרעה, אך, כאמור, הצעתם נדחתה והתיקון התקבל.