וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מנכ"ל הבורסה: אני לא שותף לההערכות הקיצוניות שצפויות מכירות ענק עם השוואת שיעורי המס על ני"ע זרים

רותם שטרקמן

26.7.2004 / 20:15

מנהל מחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל: השקל מתמודד בתחרות יופי מול מטבעות אחרים בעולם; דורון צור: האמריקאים רגישים למחירי סחורות כי הם בזבזנים



"ישנן הערכות קיצוניות, לפיהן עם השווואת המיסוי על ניירות ערך זרים יהיו מכירות גדולות מאוד בבורסה, של משקיעים שיחליפו את המניות הישראליות במניות בחו"ל". כך אמר מנכ"ל הבורסה, סם ברונפלד, בכנס השקעות שאירגן "פוקוס הארץ". הכנס שכותרתו היתה "מפת ההשקעות בעידן הצמיחה", ריכז מאות אנשים שבאו לשמוע במה והיכן כדאי להשקיע בתקופה של ריביות עולות.



"אני מאמין שההשקעות בישראל אמנם יירדו, אך לא באופן תלול כל כך והדבר יארך זמן", אמר ברונפלד. הסיבה לכך שרוב הכסף יישאר בישראל, לדברי ברונפלד, היא בשל תופעת ה-Home Biass. כלומר, אנשים רוכשים מניות (או מוצרים אחרים) הקרובים אליהם. "כמו שבאירלנד שותים בירה גינס, באיטליה נוהגים בפיאט ובישראל מקשיבים לדודו טופז. עצם הורדת הגנת המס לא מחייבת שינוי בטעמי ההשקעה באופן קיצוני".



עם זאת, לדעת ברונפלד, ישנם יתרונות בפיזור התיק מבחינה גאוגרפית ומבחינה כלכלית. "טבע יש רק אחת, וכדי לגוון בחברות פרמצבטיקה נוספות יש להשקיע בבורסות זרות. חוסר הפיזור הוא בעיה אמיתית, וככל שהמדינה קטנה יותר כך הבעיה חמורה יותר".



בנוגע להערכות לגבי הצפוי, אמר ברונפלד כי האינדיקציות שהוא מקבל מלמדות על כך שלא צפויים שינויים דרמטיים בשלב הראשון. הוא ציין, למשל, את אופן ההשקעה של חברות הביטוח בחו"ל, מכיוון שלגביהם השוואת המס חלה כבר מזמן, ובכל זאת הן לא הוציאו סכומים גדולים מאוד החוצה. בנוסף, הוא הזכיר שקרנות הפנסיה הוותיקות לא יוכלו להשקיע בחו"ל, כך שלא מעט כסף יישאר כאן.



ברונפלד אמר גם כי אם היתה צפויה הוצאת כספים מאסיווית היינו רואים זאת כבר עתה. "משקיעים לא היו מחכים עד דצמבר כדי לממש את התיק ולקנות דולרים". ברונפלד אמר כי לטווח הארוך הוא צופה שהמשקל של מניות זרות יעבור את רמת ה-25%. מנגד, הוא העריך שככל שהמשק יהיה "נורמלי יותר, וההתנתקות תתקדם" יגדלו ההשקעות הזרות בחברות ישראליות.



ברונפלד מקווה שהבורסה של תל אביב לא תחלש כמו שקרה לבורסות רבות באירופה (בריסל, וינה, אמסטרדם, אוסלו ואחרות) "שהתחרות גמרה אותן והן חדלו להתקיים כישויות עצמאיות".



בתגובה לדבריו של ברונפלד אמר דורון צור, אנליסט בכיר בדויטשה בנק, כי "אני לא מאמין באפקט ה-Home Biass. אולי זה פועל ברכישת במבה, אבל לא במניות. שם המשחק הוא תשואה, ולא חשוב אילו מניות אתה קונה. לא צריך להיות אמריקאי כדי להשקיע במניות מיקרוסופט או קוקה קולה. רק אצלנו מניות נפט זה ישראמקו. אבל משקיע בלי נתח מניות נפט אמיתיות בתיק (כלומר אלה שמרוויחות כסף מעסקי נפט אחרי שכבר יש להן מאגרים) - אין לו תיק שלם. משקיע יצטרך להחליט אם לקנות אסם או נסטלה, שטראוס-עלית או דנונה. זה שינוי דרמטי".



צור הביע התנמגדות לאופי ההשקעה שתופס תאוצה לאחרונה בבורסה של תל אביב, השקעה העוקבת אחר מדדים. "זו עצלנות. אם אתה לא מכיר לפחות 20-30 מן החברות הנסחרות במדד, ומחליט באילו חברות מתוכן אתה מעוניין להשקיע - אתה לא מנהל השקעות. השקעה במדדים זה טוב אולי למתחילים".



צור אמר כי השווקים בארה"ב רגישים הרבה יותר מהשווקים באירופה לתנודות במחירי הסחורות (למשל, למחירי הנפט) בגלל "הבזבזנות של האמריקאים. הם עשו מן הפיריון הגבוה אידיאולוגיה. אבל הם גרים בבתים גדולים מאוד שדורשים יותר מיזוג וחימום. הם נוסעים במכוניות גדולות שעשויות משני טון פלדה. האירופאים, לעומתם, גרים בבתים צנועים יותר ונוסעים במכוניות שעשויות מטון אחד של פלדה בלבד. אולי עדיפה דרך החיים האירופית".



בארי טאף, מנהל מחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל קבע כי "השקל הפך להיות כמו כל המטבעות האחרים בעולם". לדבריו, מאז החזרה ליציבות פיננסית לפני שנה וחצי, מתנהג השקל כמו מטבעות מערביים אחרים, והוא נחשב לאחד המטבעות היציבים בעולם. טאף אמר כי אירועים מקומיים, אפילו משמעותיים, אינם משפיעים על המסחר בשוק המט"ח בישראל, ומה שגורר את הפיחות או הייסוף - ואפילו את פרמיית הסיכון של ישראל בעולם - הם אירועים גלובליים.



"בתור מי שיושב על המסכים כל הזמן, אני יכול לומר שפעם פיגוע היה משפיע על שערי המטבעות מול השקל למשך כמה ימים, או לפחות לכמה שעות. היום אין לכך השפעה". טאף אמר גם כי ההשקעה הגדולה יחסית של המשקיעים הזרים בשקל בשנים האחרונות נבעה מהיעלמותם של מטבעות אירופיים רבים בשל המעבר ליורו. "משקיעים חיפשו אפיקים לפיזור בין מטבעי". אינדיקציה נוספת להתנהגות נורמלית של השווקים בישראל היא שיעור הריבית. לדברי טאף, ריבית הבנק המרכזי בישראל נמוכה מריביות במדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה ואנגליה, ונמצאת במקום טוב בעולם המערבי. לעומת זאת, הוא הדגיש כי התשואה על אגרות החוב השקליות גבוהה מן התשואות על אגרות חוב במדינות מערביות רבות, ואפילו מזו של חלק ממדינות מזרח אירופה. הסיבה לכך, לדבריו, היא פרמיית הסיכון של ישראל לטווח ארוך, שעדיין גבוהה בשל החששות מערעור היציבות הפיננסית ומפיחות. זאת, בעקבות האמינות שהשווקים מייחסים למדיניות הפיסקלית, הגירעון הגדול והמצב הבטחוני. "שוק ההון הבינלאומי הוא תחרות יופי, והשקל ייבחן אם הוא יפה יותר ממטבעות אחרים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully