אדריכל העיר ברצלונה, ג'וסף אסבילו, בא השבוע לירושלים בדיוק ביום שבו התקיימה בעיר הפגנה של תושבים ונציגי ארגונים ירוקים נגד תוכנית הבנייה למערב ירושלים (תוכנית ספדיה); תוכנית המאיימת על קיומם של עשרות אלפי דונמים של שטחים פתוחים ירוקים ממערב לעיר. גם בלי שדווח לאסבילו על ההפגנה, הוא מצא לנכון להכריז בשיחה אתו כי "אם תחליטו להתפשט על שטחים פתוחים נוספים, זה יהיה רע מאוד. בירושלים בשטח של כ-170 קמ"ר גרים 700 אלף תושבים, בעוד שבברצלונה, בשטח של 100 קמ"ר בלבד, גרים 1.7 מיליון נפש. ירושלים זקוקה לריכוז, לא להתפשטות".
הסיור של אסבילו בירושלים התקיים במסגרת ביקור פרטי בן שלושה ימים בישראל, מסע התרשמות שנועד גם לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה והחלפת ידע עם גורמים מקומיים. כמי שמחזיק במשרה הבכירה ביותר בתחום התכנון העירוני בברצלונה, עיר מתוכננת להפליא, לא נראה שיש לו הרבה מה ללמוד מהכישלונות בתחום הזה בישראל. ואולם, כראש האקדמיה לאדריכלות בעיר מנדריציו ליד לוגאנו שבשווייץ, הוא מבקש להרחיב את הידע שלו בתופעות אורבניות מעניינות. במכון האורבני שהקים באקדמיה הוא מתכוון לכלול את ירושלים בתוכנית הלימודים, לצד ערים נוספות בסין או רוסיה.
זו הפעם הראשונה שהוא מבקר בארץ. על המדינה ומצבה שמע רבות בתקשורת וכן מעמיתים ישראלים במכון המחקר באקדמיה בשווייץ, שעודדו אותו לבקר כאן והצטרפו אליו למסע. את רשמיו מהביקור הוא ניטרל מכל היבט פוליטי, גם אם זהו ההיבט הקובע למעשה את הסדר התכנוני בישראל. לפני בואו היה משוכנע שישראל היא "מדינה מיליטריסטית וחברה מסוגרת בתוך עצמה", והופתע למצוא כאן "מדינה אחרת לגמרי ממה שחשבתי, אנשים פתוחים וחמים וחברה נורמלית".
בסיור בתל אביב הוקסם אסבילו מהאווירה הים-תיכונית, כהגדרתו, "מהאנשים המטיילים ברחובות למרות הקונפליקט הפוליטי הכואב, יושבים בבתי קפה ובפאבים, מחייכים, כמו בברצלונה". כמו כן, הביע התפעלות מ"העיר הלבנה", שגייסה לצדה עוד אוהד בזירת האדריכלות הבינלאומית. בירושלים הוא למד ממהנדס העיר אורי שטרית כי זוהי העיר הענייה ביותר בארץ, אבל התפתה להאמין לטענתו של המארח כי האחריות לכך נופלת על תושביה.
להחזיר את הים לתושבים
אסבילו, בן 58, למד אדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית בברצלונה, לימד באוניברסיטאות ברחבי העולם, וזכה להוקרה רבה על פעילותו בתחום התכנון העירוני בברצלונה. ב-1999 התמנה לאדריכל העיר וכיום הוא מחלק את שבוע העבודה שלו בינה לבין האקדמיה במנדריציו. משרתו בעיריית ברצלונה מקבילה פחות או יותר למשרת מהנדס עיר בישראל, אולם מתמקדת, לדבריו, ב"התוויית הפוליטיקה התכנונית הכוללת", ולא בשגרה של רישוי תוכניות ואישורן.
מאז 1980 ובמשך כמעט 20 שנה היה אסבילו חבר בצוותי התכנון העירוני בברצלונה, והוא אחראי לא במעט להמצאתה מחדש אחרי מותו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו. תחת הנהגתו של אדריכל העיר אז, אוריול בוהיגס, הוא היה שותף ל"נס האורבני" והכלכלי של העיר בעידן האולימפיאדה ב-1992, וכיום, כיורשו של בוהיגס בראש המערכת, הוא מוביל את ברצלונה למהפך האורבני-כלכלי הבא. בניגוד לירושלים, ברצלונה שמרה על הקומפקטיות העירונית שלה וכדברי אסבילו "לא חרגה מגבולותיה".
בהרצאתו ביום שני לפני קהל של אדריכלים בירושלים הציג אסבילו את המסלול בפשטות מרתקת. לדבריו, ברצלונה צלחה בשלום את המעברים מהעידן הדיקטטורי לדמוקרטי ומהעידן התעשייתי לפוסט-תעשייתי - מעברים שמוטטו ערים רבות אחרות. את ההצלחה, שבה חש כל תייר בעיר, הוא זוקף במידה רבה לזכות ההרכב הרב-תחומי של צוותי התכנון העירוני, שכוללים גם אינטלקטואלים ואנשי רוח; לזכות "האיכות האדריכלית שבה נעשים פרויקטים בכל קנה מידה ובכל תחום, גם התחבורתי"; ולזכות הרציפות התכנונית והיציבות הפוליטית שאיפשרו תכנון לטווח ארוך.
עם זאת, עיקר ההצלחה, לדעת אסבילו, נזקף לעובדה שברצלונה זיהתה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתיירות, אחרי משבר התעשייה. "התעשייה נגמרה בעולם 'שלנו' ועברה לעולם השלישי", הוא אומר, "ושרד רק מי ששינה את תפישת העולם הכלכלית והאדריכלית. ערים שלא השתנו בזמן כמו שפילד בבריטניה קרסו, וערים שפיתחו תיירות כמו מיאמי נמצאות בצמיחה". בתקופתו נהפכה ברצלונה מעיר קאטאלונית גאה, כפי שהיתה בשנות ה-80, לעיר תוססת ויפהפייה בשנות ה-90, וכיום - למותג תיירות ו"עיר עולם" גלובלית, אך איבדה את זהותה.
מכיוון שהים, כדברי אסבילו, הוא "גורם תיירותי ראשון במעלה", רוב ההשקעה בתכנון עירוני כיום בברצלונה נעשה בפינוי אזורי תעשייה נטושים ושכונות עוני לחוף הים, "והחזרת החוף לתושבי העיר". המגמה התחילה עוד בתקופת האולימפיאדה, אך כיום חלה עלייה בממדי הבנייה והיקף ההשקעות. בפרויקט ההתחדשות העירונית הכביר שהושלם באחרונה בחוף הצפוני הושקעו כ-3.6 מיליארד דולר; הוא כולל, בין היתר, חידוש תשתיות ותחבורה, טיהור מים, יצירת חוף מלאכותי וקטע ים מחומם, הרס בתי חרושת ושכונות מגורים ישנות והקמת מיזמי יוקרה במקומם.
פרויקט הדגל של תוכנית ההתחדשות הוא מתחם מרכז הכנסים החדש שבקצה ה"דיאגונל", רחוב ברודוויי של ברצלונה שהורחב ומגיע עד הים. הפרויקט כולל בתי מלון, מגורי יוקרה ומבנים לכנסים ותערוכות, שהבולט בהם הוא בניין הפורום - מבנה כחול ופוטוגני דמוי משולש שווה צלעות שתיכננו האדריכלים ז'אק הרצוג ופייר דה מרון, ומצפים - גם כאן - שהוא יהיה בילבאו של ברצלונה.
לא רק זוהר
כמנוף לקידום פרויקט ההתחדשות, ברצלונה מארחת מאז מאי ובמשך 141 ימים (עד 26 בספטמבר) קרנבל תיירות תרבותי ששמו "פורום ברצלונה 2004". לפורום שותפים עיריית ברצלונה, ממשלות קאטאלוניה וספרד וארגון אונסק"ו, והוא עוסק בשלושה נושאים מרכזיים: רב תרבותיות, פיתוח בר קיימא ושלום עלי אדמות. עם 1,500 האירועים בפורום נמנה מגוון כמעט בלתי נתפש של מופעים - מקונצרטים קלאסיים ועד קרקסים, תערוכות, כנסים ודיונים שרשימת המשתתפים בהם כוללת בין היתר את קלינטון, גורבצ'וב וסוזאן זונט
אדירכל העיר ברצלונה: אם ירושלים תתפשט על שטחים פתוחים נוספים - התוצאה תהיה שלילית מאוד
אסתר זנדברג
29.7.2004 / 9:09