וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התובלה הימית רוכבת על שיא הגל

אקונומיסט

29.7.2004 / 7:41

שתיים מחברות התובלה הימית הגדולות ביותר הן בבעלות ישראלית; האחת היא צים, הנמצאת בשליטה של החברה לישראל (97.5%), והשנייה היא OSG, שבשליטת משפחת רקנאטי



השמפניה זרמה כמים במפגש השמנת של תעשיית התובלה הימית, תערוכת פוסידוניה. הודות לשגשוג הגדול ביותר שידעה התעשייה מאז סגירתה של תעלת סואץ ב-1997, היה מצב הרוח במסיבה חגיגי במיוחד. אולם על החגיגה מתחילים להעיב עננים.



מאז ספטמבר 2003 התנפחה לה בועה בתחום התובלה, ומחירי ההובלה בצובר (bulk shipping) זינקו ביותר מ-100% מאז ספטמבר. לאחרונה החלה הבועה לאבד אוויר. חששות מהאטה בכלכלת סין הפחיתו בחצי את מדד Baltic Dry - הכולל מחירי הובלת מטען ב-23 מנתיבי הסחר הימיים העמוסים ביותר בעולם. המחירים כבר התאוששו מאז, אך יש חשש שתיקון יסודי יותר עומד בפתח.



זוהי העת לשים עין על היוונים - שעל אף עזיבתם של יורשי אריסטו אונאסיס וסטאברוס ניארכוס - ממשיכים להיות המנוסים ביותר בתחום. יוון, על 11 מיליון אזרחיה, שולטת בנתח השוק הגדול ביותר בענף - כמעט 20% - מצי הסוחר העולמי, גם לפי משקל, אפילו שספינות יווניות רבות מניפות דגלים אחרים לשם נוחיות. היוונים מתמחים במכליות נפט ובמובילות צוברים.



על פי מרטין סטופפורד, כלכלן בקלרקסונס, חברת ברוקרי הספנות הגדולה בעולם, סוד ההצלחה של היוונים אינו, כפי שניתן לצפות, שהם יודעים לנהל ספינות היטב. הם משאירים את העבודה השחורה של מציאת משאות למומחים. במקום זאת הם מצטיינים בניהול סיכונים: היוונים מתעשרים באמצעות קניית ספינות בזול ומכירתן ביוקר. יש להם רשימה ארוכה של הצלחות באיתור הגאות והשפל של השוק.



זאת, בניגוד למשקיעים ותיקים אחרים בענף הספנות: במימי פיראוס, במקום שבו הבעלים וסוכניהם מתערבבים, אומרים שבעוד שאלוהים נתן לסעודים נפט, הוא נתן ליוונים את הנורווגים. למותר לומר שהנורווגים חולקים עליהם. אחרי הכל, בעלת מכליות הנפט הגדולה בעולם היא חברה נורווגית. הנורווגים הם גם לא המפסידים היחידים בסחר בספינות. מחיר מובילות הצוברים מיד-שניה החל לצנוח באביב האחרון, עם ירידת מחירי דמי ההובלה, ותפס כמה חברות לא מוכנות. ב-21 ביולי, ג'יהוי, חברת ספנות סינית שרשומה באוסלו, פירסמה אזהרת רווח מסיבה זו בדיוק.



היוונים קונים ומוכרים ספינות בתדירות גבוהה בהרבה משאר הענף. נפתיליאקי, עיתון מקצועי בתחום, מדווח שמתוך 535 עסקות ספינות שנערכו בין ינואר לאמצע מאי, ב-264 היו מעורבים יוונים. מרבית החברות היווניות מתוך 733 שבבעלותן ספינות הן קטנות, ומחזיקות מעט ספינות. אך התעשייה מתגבשת במהירות, והדבר עשוי להשפיע על יכולתן של חברות לתזמן את השוק בצורה כה טובה בעתיד. 46 חברות הספנות הגדולות ביוון שולטות כיום ב-70% מהצי. ובעוד הצי גדל, מספרן של החברות המחזיקות בספינות קטן ב-25% מאז 1998.



בשנים האחרונות הופיעו חברות ספנות יווניות ציבוריות - רעיון המנוגד לרוחם של אונסיס וניארכוס, שלא היה להם הזמן לשקיפות ולאחריות הנדרשת בניהול חברות ציבוריות. התופעה עדיין מצומצמת יחסית, אולם היא כוללת חברות גדולות. טסאקוס אנרג'י נוויגיישן (TEN), לדוגמה, נסחרת בבורסת ניו יורק.



המגמות השולטות בענף הן קונסולידציה, רישום למסחר בבורסה ובינלאומיות - והיוונים סבורים כי השוק קרוב לשיאו. קו ספנות יווני נוסף שנרשם למסחר בניו יורק הוא סטלמאר, שנוסד על ידי סטליוס האג'י-יואנו (מחברת התעופה איזיג'ט), ושהונפק ב-2001. השבוע דיווחה סטלמאר על רווח של 15.8 מיליון דולר ברבעון השני לעומת 4.5 מיליון בתקופה המקבילה.



האג'י-יואנו, אשר מחזיק ב-27% מסטלמאר עם משפחתו, תקף את דירקטוריון החברה על כך שדחה כמה הצעות רכש לחברה. אחת היא מ-OMI, חברת ספנות אמריקאית הנסחרת בניו יורק; האחרת היא מ-GEM, בבעלות משפחת רסטיס היוונית, המבקשת, לפי השמועה, להירשם למסחר בניו יורק. ארגונפטיס, חברת הספנות הראשונה שהונפקה בבורסת אתונה, הכריזה בפברואר על כוונתה להנפיק בבורסת ניו יורק.



הדחף לרוץ לשווקים הציבוריים לווה בכניסה לנישות שוק. TEN, לדוגמה, חתמה על הסכם של 170 מיליון דולר לרכישת ספינה להובלת גז נוזלי בתחילת יוני - מגזר שממנו התרחקו היוונים תמיד. הסחר בגז נוזלי צפוי לצמוח משמעותית בעשור הקרוב, וספינות רבות להובלתו נבנות עתה. נישה זו נשלטה בעבר על ידי חברות האנרגיה עצמן, ועכשיו כולן נדחפות לנישה, אולי בהתלהבות יתר.



בנוסף לגיוון תחומי פעילותן, החברות היווניות הולכות ומרעננות את צי הספינות שלהן. הספינה היוונית הממוצעת היא בת 16.8 שנים, לעומת 20 ב-2000. היוונים, שסוחרים בדרך כלל בספינות יד שנייה בלבד, מתחילים להזמין כלים חדשים, ובכך לוקחים על עצמם סיכונים חדשים.



תופעת לוואי אחת של הגדלת השקיפות בפעילותן של חברות הספנות היתה משיכה של יותר משקיעים חיצוניים לענף. בעבר, עיקר המימון לחברות הספנות היה באמצעות הלוואות בנקאיות, שהערבון נגדן היה הספינות. בנקים כמו רויאל בנק אוף סקוטלנד עדיין שולטים בחזית נמל פיראוס. אולם עתה צצים מקורות חדשים למימון. מכשירים פיננסיים, כמו ני"ע מגובי נכסים, נהפכים לפופולריים, במיוחד בגרמניה, שבה המשקיעים (הלהוטים אחר הטבת מס) הם בעלי הרגל מלבב של כניסה לשווקים בדיוק כשהם תופחים לכדי לבועה. מקורות חדשים אלה מספקים היום 60% מהמימון העולמי בענף.



הצמיחה הדרמטית ביותר היתה בחוזים עתידיים על הובלה ימית. חוזים אלה מאפשרים לחברות התובלה להקטין סיכונים. החוזים הפופולריים ביותר הם חוזי שילוח מטען (FFA) - להעברת סחורות בנתיב מסוים בנקודה מסוימת בעתיד. חוזים אלה נסחרים היום בהיקף דומה בגודלו לזה של השוק הפיזי, לפי ביל ליינס מבלטיק אקסצ'יינג', חברה העוסקת בסחר ב-FFA. רבים בענף חוששים מחוזים אלה, בשל רתיעה מגידור סיכונים ומרמת המורכבות של מכשירים פיננסיים שאינם מבינים.



אולם לדברי ליינס, תשוקתם של זרים להיכנס לתעשייה המשגשגת של התובלה הימית הובילה לפריחה במסחר בחוזים אלה. בספטמבר 2003 השיקה בלטיק אקסצ'יינג' מדד "ספינות נייר", אשר עוקב אחר העלות העתידית של הספינות עצמן - ולא אחר התעריפים של הובלת מטענים. בסתיו הקרוב הם מתכננים להשיק מדד "הערכת גריטה",

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully