מאת כתב "הארץ"
דווקא עכשיו, בשיאו של משבר האינטרנט, החליט דני רושין, מתעשייני הטקסטיל הוותיקים בישראל, להקים זירת מסחר עולמית לענף הטקסטיל. זאת, לדבריו, משום שענף הטקסטיל עדיין חי בעולם הדיו והטלפון, והתקשורת בין בתי הכלבו לספקי הטקסטיל מתבצעת ברובה בכתיבה ידנית ובאמצעות הפקס. "בדקתי את השוק וגיליתי שיש צורך בזירת מסחר, שאינה קיימת בתחום", הוא אומר. "מדובר בשוק גלובלי עצום, אבל שמרני וסגור לחידושים".
רושין עומד בראש חברת שירה אינטרנשיונל, שהוקמה לפני 12 שנה ועוסקת במסחר בחוטים במצרים, ומנהל את חברת צה"ג, המייצגת בישראל יצרנים זרים של בדים וחוטים. לפני 15 שנה תיווך בין דלתא, פולגת ובגיר לבין שותפיהן לעתיד במצרים. מאוחר יותר פתח במצרים משרד קניות עבור רשתות בינלאומיות כגון מייסיס ודיפרטמנט סטורס האמריקאיות וכיום הוא שותף, עם תעשיינים מצרים ופלשתינאים, במפעל הטקסטיל IPE הפועל באזור התעשייה קרני.
בינואר 2001 הקים רושין את חברת טקסטיל מולטימדיה (MMT), המנוהלת בידי עמי רונן, ורכש %51 ממניות Netfx מראשון לציון, חברת תוכנה העוסקת בבניית אתרים. בראש החברה עומד טירן אוחנה, המשמש אחראי על הטכנולוגיה בשתי החברות. טקסטיל מולטימדיה מקימה את הזירה המסחרית שתיקרא טקסטיל מולטימדיה, ואילו Netfx מספקת את שירותי הבנייה וההקמה. את שווי הרכישה מסרב רושין לגלות, ואולם הוא רומז כי מדובר ב"סכום סמלי".
רושין, כך מסתבר, אינו מאמין במומחים מעולם המחשוב. "בוני האתרים לא יעצבו את האינטרנט, אלא המשתמשים", הוא טוען. "אם רשת האינטרנט היתה מתוכננת בצורה ידידותית למשתמש, המסחר בחוטים, בבדים, בכפתורים ואפילו עיצוב דגמים היו יכולים להתנהל באמצעותה". לכן, בין השאר, נאלץ לפתח את הזירה בעצמו, במקום לרכוש פלטפורמה מוכנה מחברות כמו אריבה או קומרס וואן. "הן לא ידידותיות למשתמש ולא מתאימות לעולם הטקסטיל", הוא אומר.
לדבריו, דווקא בתעשיית הטקסטיל אין מנוס מתהליך הגלובליזציה ולכן יש צורך מיידי בטכנולוגיות חדשות. "לא רחוק היום שבניית קולקציה חדשה תיעשה רק על גבי מחשב", אומר רושין, המעורב בכל שלבי התכנון והפיתוח. "עד כה, השתכנעו חברות רבות בצורך לעבור לאינטרנט, ואולם עד שהתוכנה לא תעבוד ללא באגים, אני לא מתכנן למכור אותה".
רושין, שלדבריו מודע לקשיי חברות המסחר האלקטרוני, אינו ממהר לגייס הון. "אני יכול להמתין אפילו שנתיים עד שהמצב ישתפר", הוא אומר.
התוכנה שפותחה כבר הוצגה בתערוכות טקסטיל בינלאומיות, אם כי להערכת רושין, השלמת הפיתוח מצריכה עבודה נוספת והשקעה של כ-2 מיליון דולר. את פיתוח הזירה חברות כמו גולף, המשביר לצרכן, גיבור ועוד.
המודל העסקי של החברה מבוסס על מתן שירות או מכירת רישיונות תוכנה. שירותי הזירה יינתנו תמורת דמי מנוי חודשיים של 200-100 דולר. המודל השני מבוסס על מכירת חבילת תוכנה והטמעתה בארגון אשר תאפשר לו לעבוד באמצעות הרשת. רישיון כזה יימכר בכ-35-25 אלף דולר, בהתאם לפונקציות שיבחר הלקוח. השוק הפוטנציאלי של הזירה נאמד ב-300 אלף משתמשים, ואולם לדבריו, הוא יוכל להיות רווחי כבר מהמנוי ה-6,000.
תעשיין הטקסטיל דני רושין מקים זירת מסחר לענף הטקסטיל
הארץ
6.5.2001 / 12:46